קטגוריה:משלי ג ל
נוסח המקרא
אל תרוב [תריב] עם אדם חנם אם לא גמלך רעה
אַל תרוב [תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה.
אַל־תָּרִ֣יב תרוב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם
אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה׃
אַל־תרוב [תָּרִ֣יב] עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־לֹ֖א גְמָלְ/ךָ֣ רָעָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ונוכל לפרש, אפילו יגמלך רעה אין לו להריב עמו, שכן דרך תלמידי חכמים, נעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים. ועל כן דרשו בבראשית רבה: "ויחר ליעקב וירב בלבן" (בראשית לא לו), שמא אתה סבור שמכות ופצעים היו שם? לא היו שם אלא דברי פיוסים. הנה התבאר לך, שאף על פי שהרע לבן ליעקב, לא רב עמו אלא בדרך פיוס; אלא שעונש רָב עם חבירו חנם גדול מעונש רָב עם חבירו שגמלהו רעה. ורבינו יונה ז"ל פירש, ואל תריב עם אדם חנם, אם תריב בדבור שפתים עם אדם שלא הזיק לך אפילו בדבור, זה נקרא חנם. ולא עוד, אלא אפילו רב עמך בדיבור גם, אז לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אם לא גמלך רעה ונזק והפסד. ור׳ דוד קמחי ז״ל פירש, אל תריב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה, אם גמלך רעה תוכל להריב עמו בלבד, לא לגמלהו רעה, ויהי קשור עם הפסיק שאחריו:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: אל תריב עם אדם חינם, אם לא גמלך (התחיל לעשות עמך) רעה.
תרגום ויקיטקסט: אל תריב עם אף אדם בלי סיבה מוצדקת, אם הוא לא גמל לך רע (עשה לך רע באותה מידה).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג ל.
דקויות
הפסוק אוסר לריב עם אדם חינם, ומסביר באיזה מקרה הריב הוא חינם - כאשר הצד השני לא גמלך רעה, כלומר מותר לריב רק עם אדם שגמל לנו רעה. למה בדיוק הכוונה?
1. מותר לריב רק עם אדם שפגע בנו: "אל תריב עם אדם - להתלונן עליו, אם לא גמלך רעה - שעבר על המצוה הכתובה בתורה "ואהבת לרעך כמוך"; ומי שהוא רשע - רשאי אתה לשונאו" (רש"י). "גם תחילת המעשה נקרא במקרא בלשון גמול, וכן" (יואל ד ד): "וְאִם גֹּמְלִים אַתֶּם עָלָי" (מצודות).
2. מותר לריב רק עם אדם שניסה לפגוע בנו בתחום הרוחני, להחטיא אותנו: "אל תריב עם אדם, אף אם הזיקך ממון, אם לא גמלך רעה, והיינו שהחטיאך. שכל המחטיא חברו כאילו הורגו" (קיצור ספר חרדים, פרק י: מצות לא תעשה מדרבנן התלויים בדבור פה).
3. ולענ"ד, גמל מלשון גמול = מידה כנגד מידה; גמלך רעה = עשה לך רעה, באותה מידה שאתה רוצה לעשות לו עכשיו. לפי זה, הפסוק מלמד שהמריבה צריכה להיות מידתית - מותר לריב רק עם אדם שפגע בנו, אבל עוצמת המריבה צריכה להיות פרופורציונלית לעוצמת הפגיעה, כך שיהיה אפשר להגדיר אותה כ"גמול".
הקבלות
שאול ודוד
הפסוקים 27-30 רומזים לעוולות שעשה שאול המלך לדוד, וייתכן שהם נכתבו בהשראת העוולות הללו (ע"פ אליהו שץ, פירוש אליהו על ספר משלי):
27. אל תמנע טוב מבעליו - אחרי שדוד הרג את גליית, שאול מנע מדוד את הדברים שהבטיח לו, כגון עושר גדול וחופש לבית אביו.
28. אל תאמר לרעך לך ושוב - שאול דחה את מועד החתונה של דוד עם בתו מרב, ובסוף מרב נישאה לאיש אחר.
29. אל תחרוש על רעך רעה - שאול זמם להרוג את דוד בלי ידיעתו, כשדוד ישב לבטח בביתו.
30. אל תריב עם אדם חינם - שאול המלך רב עם דוד ללא סיבה, (שמואל א יט ה): "וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת דָּוִד חִנָּם?!".
יאשיהו ופרעה
בימי יאשיהו מלך יהודה, עלה מלך מצרים להילחם במלך אשור. יאשיהו עלה להילחם איתו, אולם מלחמה זו היתה לחינם, (מלכים ב כג כט): "בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ": "כי ההנהגה הכללית אינה סובלת לעשות רע לשום אדם שלא קדם באיזה רע הנמשך מצדו, ואם לא ייזהר מגרה עליו את הקטרוג וגורם רעה לעצמו, כמו שאירע ליאשיהו המלך שיצא להילחם על חינם עם פרעה נכה, וההנהגה הכללית גזרה שייהרג, כי האלקים יבקש את נרדף, אפילו צדיק רודף רשע, ואפילו יהודי רודף את הגוי כשהוא על חינם" (רמ"ד ואלי).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ג ל"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.