משלי ג
קיצור דרך: t2803
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
ג א בְּ֭נִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח
וּ֝מִצְוֺתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ׃
ב כִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים
וְ֝שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ׃
ג חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־יַ֫עַזְבֻ֥ךָ
קׇשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ
כׇּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃
ד וּמְצָא־חֵ֥ן וְשֵֽׂכֶל־ט֑וֹב
בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם׃
ה בְּטַ֣ח אֶל־יְ֭הֹוָה בְּכׇל־לִבֶּ֑ךָ
וְאֶל־בִּ֥֝ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃
ו בְּכׇל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ
וְ֝ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃
ז אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ
יְרָ֥א אֶת־יְ֝הֹוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע׃
ח רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשׇׁרֶּ֑ךָ
וְ֝שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃
ט כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭הֹוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ
וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃
י וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע
וְ֝תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ׃
יא מוּסַ֣ר יְ֭הֹוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס
וְאַל־תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃
יב כִּ֤י אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ
וּ֝כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה׃
יג אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מָצָ֣א חׇכְמָ֑ה
וְ֝אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה׃
יד כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף
וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃
טו יְקָ֣רָה הִ֭יא מפניים מִפְּנִינִ֑ים
וְכׇל־חֲ֝פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃
טז אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים בִּֽימִינָ֑הּ
בִּ֝שְׂמֹאולָ֗הּ עֹ֣שֶׁר וְכָבֽוֹד׃
יז דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם
וְֽכׇל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃
יח עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֭יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ
וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר׃
יט יְֽהֹוָ֗ה בְּחׇכְמָ֥ה יָסַד־אָ֑רֶץ
כּוֹנֵ֥ן שָׁ֝מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה׃
כ בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ
וּ֝שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃
כא בְּ֭נִי אַל־יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ
נְצֹ֥ר תֻּ֝שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה׃
כב וְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ
וְ֝חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃
כג אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ
וְ֝רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף׃
כד אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד
וְ֝שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ׃
כה אַל־תִּ֭ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם
וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא׃
כו כִּֽי־יְ֭הֹוָה יִֽהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ
וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד׃
כז אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו
בִּֽהְי֨וֹת לְאֵ֖ל ידיך יָדְךָ֣ לַעֲשֽׂוֹת׃
כח אַל־תֹּ֘אמַ֤ר לרעיך לְרֵעֲךָ֨ ׀
לֵ֣ךְ וָ֭שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן
וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ׃
כט אַל־תַּחֲרֹ֣שׁ עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה
וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ׃
ל אַל־תָּרִ֣יב תרוב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם
אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה׃
לא אַל־תְּ֭קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס
וְאַל־תִּ֝בְחַ֗ר בְּכׇל־דְּרָכָֽיו׃
לב כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהֹוָ֣ה נָל֑וֹז
וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ׃
לג מְאֵרַ֣ת יְ֭הֹוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע
וּנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ׃
לד אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ
ולעניים וְ֝לַעֲנָוִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן׃
לה כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ
וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך
ב כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך
ג חסד ואמת אל יעזבך קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך
ד ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם
ה בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען
ו בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך
ז אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע
ח רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך
ט כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך
י וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו
יא מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו
יב כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה
יג אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה
יד כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה
טו יקרה היא מפניים [מפנינים] וכל חפציך לא ישוו בה
טז ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד
יז דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום
יח עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר
יט יהוה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה כ בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל כא בני אל ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה כב ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך כג אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף כד אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך כה אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא כו כי יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד כז אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך [ידך] לעשות כח אל תאמר לרעיך [לרעך] לך ושוב ומחר אתן ויש אתך כט אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך ל אל תרוב [תריב] עם אדם חנם אם לא גמלך רעה לא אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו לב כי תועבת יהוה נלוז ואת ישרים סודו לג מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך לד אם ללצים הוא יליץ ולעניים [ולענוים] יתן חן לה כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון
א בְּנִי תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ.
ב כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ.
ג חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ.
ד וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
ה בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן.
ו בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ.
ז אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת יְהוָה וְסוּר מֵרָע.
ח רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ.
ט כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ.
י וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ.
יא מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.
יב כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה.
יג אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה.
יד כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ.
טו יְקָרָה הִיא מפניים [מִפְּנִינִים] וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
טז אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד.
יז דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.
יח עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.
יט יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. כ בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל. כא בְּנִי אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה. כב וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ. כג אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף. כד אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. כה אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. כו כִּי יְהוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד. כז אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך [יָדְךָ] לַעֲשׂוֹת. כח אַל תֹּאמַר לרעיך [לְרֵעֲךָ] לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּךְ. כט אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ. ל אַל תרוב [תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה. לא אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו. לב כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה נָלוֹז וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ. לג מְאֵרַת יְהוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ. לד אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ ולעניים [וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן חֵן. לה כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן.
(א) בְּנִי תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ.
(ב) כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ.
(ג) חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ.
(ד) וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
(ה) בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן.
(ו) בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ.
(ז) אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת יְהוָה וְסוּר מֵרָע.
(ח) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ.
(ט) כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ.
(י) וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ.
(יא) מוּסַר יְהוָה בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.
(יב) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה.
(יג) אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה.
(יד) כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ.
(טו) יְקָרָה הִיא מפניים [מִפְּנִינִים] וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ.
(טז) אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד.
(יז) דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.
(יח) עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.
(יט) יְהוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.
(כ) בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל.
(כא) בְּנִי אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה.
(כב) וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ.
(כג) אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף.
(כד) אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.
(כה) אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא.
(כו) כִּי יְהוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד.
(כז) אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך [יָדְךָ] לַעֲשׂוֹת.
(כח) אַל תֹּאמַר לרעיך [לְרֵעֲךָ] לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּךְ.
(כט) אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ.
(ל) אַל תרוב [תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה.
(לא) אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו.
(לב) כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה נָלוֹז וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ.
(לג) מְאֵרַת יְהוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ.
(לד) אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ ולעניים [וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן חֵן.
(לה) כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן.
|
תורה היא החלק העיוני ומצוה היא החלק המעשי. ראו תורה ומצוה בספר משלי |
- א בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר ישמור, יזכור לִבֶּךָ!
- ב כִּי אֹרֶךְ יָמִים ימים מנוצלים היטב
להרחבה וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ.
- ג חֶסֶד וְאֱמֶת מעשים טובים שעשו לך
להרחבה אַל יַעַזְבֻךָ אל תשכח! קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרֹתֶיךָ גרונך, כלומר, הרבה לדבר עליהם
להרחבה, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ מחשבותיך, כלומר, הרבה לחשוב עליהם
להרחבה. - ד וּמְצָא חֵן תיחשב לאהוב וחביב וְשֵׂכֶל טוֹב תיחשב לחכם ומוצלח
להרחבה בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
- ה בְּטַח אֶל יְהֹוָה סמוך על ה' שהוא נותן לך הוראות טובות בְּכָל לִבֶּךָ בכל מחשבותיך
להרחבה, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן אל תסתפק במסקנות שאתה מגיע אליהן בעצמך
להרחבה.
|
עוד באותו נושא. ראו הסכנה שבבטחון עצמי מופרז |
- ו בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ שמור על קשר קרוב עם ה'
להרחבה, וְהוּא יְיַשֵּר אֹרחֹתֶיךָ ינחה אותך בדרך ללא מכשולים
להרחבה.
- ז אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֵיךָ אל תחשוב שאתה יודע מספיק ואין לך צורך בתורת ה', יְרָא אֶת יְהֹוָה הרגש יראת כבוד כלפי תורת ה' וְסוּר מֵרָע.
|
עוד באותו נושא, ראו כי חיים הם למוצאיהם, ולכל בשרו מרפא |
- ח רִפְאוּת בריאות תְּהִי תיתן שמירת התורה לְשָׁרֶּךָ לשריריך ולבטנך, וְשִקּוּי רעננות לְעַצְמוֹתֶיךָ.
- ט כַּבֵּד אֶת יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָ במתנות לאביונים, וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ במתנות למקדש.
- י וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע, וְתִירוֹשׁ מיץ ענבים יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ יתפקעו מרוב תירוש
להרחבה.
- יא מוּסַר יְהֹוָה צרות שה' מביא עליך
להרחבה, בְּנִי, אַל תִּמְאָס תרגיש שאינך רוצה בהן
להרחבה, וְאַל תָּקֹץ תתעייף מרוב-
להרחבה בְּתוֹכַחְתּוֹ דברים שה' אומר לך כדי ללמד אותך לקח
להרחבה. - יב כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהֹוָה - יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן כמו אב המפצה את בנו לאחר שהוא מעניש אותו יִרְצֶה כך ה' יפייס ויפצה אותך על הצרות שסבלת אחרי שתשמע בקולו
להרחבה.
- יג אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק יוציא מליבו מסקנות חדשות תְּבוּנָה.
- יד כִּי טוֹב סַחְרָהּ ערכה המסחרי מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ זהב
להרחבה תְּבוּאָתָהּ. - טו יְקָרָה חשובה ונכבדה
להרחבה הִיא מפניים (מִפְּנִינִים), וְכָל חֲפָצֶיךָ הדברים שאתה רוצה לעשות או לקנות
להרחבה לֹא יִשְׁווּ בָהּ ערכם לא שווה לערך של לימוד חכמה ותבונה.
|
עוד על דרכים חיוביות ושליליות להתעשר. ראו איך להתעשר |
- טז אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָה החכמה נותנת בידה הימנית, כלומר זו מטרתה העיקרית
להרחבה, בִּשְׂמֹאוֹלָהּ בידה השמאלית, כתוצאת לוואי עֹשֶר וְכָבוֹד. - יז דְּרָכֶיהָ האופנים שהחכמה מדריכה את לומדיה להתנהג לפיהם דַרְכֵי נֹעַם מטרתם העיקרית לגרום נעימות ולא סבל
להרחבה, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָלוֹם מטרתן העיקרית להביא שלום בין בני אדם ולא לגרום סכסוכים. - יח עֵץ חַיִּים כמו עץ שהמחזיק בו ניצל ממוות
להרחבה הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּר.
- יט יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ השתמש בחכמה כדי ליצור את העולם, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.
|
במשלי כד ישנו קטע המקשר בין חכמה בינה ודעת לבין בניית בית. ראו חכמה בינה דעת ויצירה |
- כ בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל.
- כא בְּנִי! אַל יָלֻזוּ יסורו וייעלמו (החכמה התבונה והדעת)
להרחבה מֵעֵינֶיךָ מהתודעה שלך, כלומר, חשוב תמיד איך להתנהג לפיהן, נְצֹר שמור בראשך על-ידי שינון פעיל
להרחבה תּוּשִׁיָּה תוכניות שמטרתן להועיל
להרחבה וּמְזִמָּה תוכניות שעלולות להזיק לך
להרחבה. - כב וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ, וְחֵן לְגַרְגּרֹתֶיךָ גרון; משל לדיבור
להרחבה. - כג אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח בשלוה וללא פחד
להרחבה דַּרְכֶּךָ, וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף תתקל באבן ותכשל. - כד אִם תִּשְׁכַּב לפני שתירדם - לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ אחרי שתירדם - וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.
- כה אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשֹׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא.
- כו כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ יהיה עמך ויעזור לך בנושאים שבהם אתה לא מספיק חכם, וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד.
- כז אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך (יָדְךָ) לַעֲשׂוֹת אם יש לך כוח לעשות טוב לזולת.
- כח אַל תֹּאמַר לרעיך (לְרֵעֲךָ) 'לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן' וְיֵשׁ אִתָּך אם יש לך מספיק כדי לתת לו כבר היום.
|
אסור לשמור סודות הנוגעים לזולת, אך מותר לשמור סודות אישיים. ראו מותר לשמור סודות שאינם גורמים נזק |
- כט אַל תַחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה תתכנן להרע לזולת בסתר
להרחבה, וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ כאשר הוא רגוע סומך עליך שלא תפגע בו
להרחבה. - ל אַל תרוב (תָּרִיב) עִם אָדָם חִנָּם, אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה.
|
לפחות ארבעה פסוקים נוספים בתנ"ך מזהירים שלא לקנא ברשעים. ראו אל תקנא בטרוריסטים |
- לא אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס מקלקל ומשחית
להרחבה, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו בכל האופנים השונים של קלקול - נלוז, רשע, לץ, כסיל:. - לב כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה נָלוֹז סר מדרך הישר
להרחבה, וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ קהילת המקורבים שלו
להרחבה. - לג מְאֵרַת קללת מחסור יְהֹוָה בְּבֵית רָשָׁע שונא ומזיק לזולת
להרחבה, וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ. - לד אִם לַלֵּצִים אם תתחבר עם לצים - הלועגים לטובים
להרחבה הוּא ה' יָלִיץ ידאג שיתלוצצו עליך, וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן.
|
עוד על החלפת כבוד בקלון כאמצעי חינוכי. ראו כבוד - קלון |
- לה כָּבוֹד - חֲכָמִים יִנְחָלוּ החכמים זוכים בכבוד בלי להתאמץ, וּכְסִילִים טיפשים רעים
להרחבה - מֵרִים קָלוֹן רק ביזיון יכול להרים ולחנך אותם
להרחבה.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: