קטגוריה:משלי ג א

<< | ספר משלי • פרק ג' • פסוק א' | >>

מהדורת הכתיב:

בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך.

המהדורה המנוקדת:

בְּנִי תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח וּמִצְוֺתַי יִצֹּר לִבֶּךָ.

המהדורה המוטעמת:

בְּ֭נִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח
וּ֝מִצְוֺתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

בְּ֭נִי בְּ֭נִ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs תּוֹרָתִ֣י תּוֹרָתִ֣ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 8451
מורפ': HNcfsc/Sp1cs אַל אַל - מילית, שלילה

צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־תִּשְׁכָּ֑ח תִּשְׁכָּ֑ח - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7911
מורפ': HVqj2ms וּ֝מִצְוֺתַ֗י וּ֝ - ו' החיבור
מִצְוֺתַ֗ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: c/4687
מורפ': HC/Ncfpc/Sp1cs יִצֹּ֥ר יִצֹּ֥ר - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5341
מורפ': HVqj3ms לִבֶּֽךָ לִבֶּֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3820 a
מורפ': HNcmsc/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

בְּ֭נִי דחי (משנה, דרגא 3)

תּוֹרָתִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אַל־תִּשְׁכָּ֑ח אתנחתא (מלך, דרגא 2)

וּ֝מִצְוֺתַ֗י גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

יִצֹּ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) לִבֶּֽךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר ישמור, יזכור לִבֶּךָ!

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"בני" - אמר במקום ה': אתה, ישראל החביב לי כבן לאב, הנני מזהירך: תורתי אל תשכח!

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"בני תורתי אל תשכח", התורה כוללת כל הלמודים שבתורה כמו הדינים וההלכות שצריך ללמדם אף שלא יעשם, כמו מצות הכהנים והקרבנות וכדומה, וכן הספורים שבתורה שמהם נקח הפנות האמוניות מההשגחה והנבואה והשכר והעונש, מזהיר שלא ישכח אותה רק יהגה בה יומם ולילה, עד שיזכור את כולם, "ומצותי יצור לבך", המצות צריך לעשות בפועל או להשמר במצות ל"ת, ורובם הם נגד יצר הלב, לכן אמר יצור לבך, שהלב הוא כח הממשלה שבנפש שימשול על כחות הנפש שיכונו פעולותיהם כפי מצות ה':

נחמיאש

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •

בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך — כמה דאת אמר: "השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך" (דברים ד ט), והתורה אומרת: אם יום תעזבני, יומיים אעזבך, כי צריך האדם שיהיה תלמודו שגור בפיו תמיד, לחזור עליו כמה פעמים. והחזרת תלמוד תורה לשמה, כי הפעם הראשונה, מרוב שמחת ההבנה יתן אל לבו לשמור, כי הוא אצלו דבר חדש; אבל מפעם שנייה ואילך הוא לשם הלימוד. וכן דרשו: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוך^[1] היום" (דברים יא יג), יהיו בעיניך כאילו היום שמעת אותם.