ביאור:תורה ומצוה בספר משלי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כמה פסוקים בספר משלי מבחינים בין תורה לבין מצוה או מצוות.
מ ([[{{{2}}}]]): "משלי ו כג", ניתן ללמוד, שהביטוי מצוה מציין מעשה מסויים ומוחשי, שמשפיע באופן ממוקד במקום מסויים ובזמן מסויים, כמו נר; והביטוי תורה מציין אוירה כללית שהאדם חי בתוכה, שמשפיעה באופן כללי על כל מהלך חייו, כמו אור. ועוד: המצוה היא כלי ל"יצירת" תורה, כמו שהנר הוא כלי ליצירת אור (ראו נר ואור ביער הפיתויים ).
ב (משלי ג א): "בני! תורתי אל תשכח, ומצותי יצר לבך", הכתוב מתייחס לתורה בביטוי שלילי (אל תשכח), ולמצוות בביטוי חיובי (יִצֹּר לבך); אולי ניתן להסיק מכאן, שהביטוי תורה מתייחס למצוות "לא תעשה", והביטוי מצוות מתייחס למצוות "עשה". מסקנה זו מתאימה למסקנה הקודמת, שלפיה מצוה היא כלי מעשי ומוחשי, ו תורה היא אוירה כללית - שנוצרת כאשר נזהרים שלא לעבור גבולות מסויימים.
גם (משלי ז ב): "שמר מצותי וחיה, ותורתי כאישון עיניך"מתאים למסקנה זו - את המצוות צריך לשמור באופן פעיל, והתורה היא כמו אישון העין - שצריך להיזהר שלא לפגוע בו כדי שלא לאבד את מאור העיניים (ראו מדוע נמשלה התורה לאישון העין ).
ייתכן שאפשר להסיק מסקנה מעשית מהבחנה זו: מ (משלי ו כ): "נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך"ניתן להסיק מסקנה חינוכית לגבי תפקידיהם של האב והאם בחינוך - האב צריך להתמקד במצוות הפרטיות, והאם צריכה להתמקד בתורה - באוירה ובעקרונות הכלליים. אך ייתכן שהפסוק לא נאמר כהנחיה כללית, אלא רק כתיאור של אחת האפשרויות; ראו אב ואם בספר משלי .
תורה ומצוות - פסוקים נוספים[עריכה]
- (בראשית כו ה): "עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי"
- (שמות טז כח): "ויאמר ידוד אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי"
- (שמות כד יב): "ויאמר ידוד אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם"
- (דברים ל י): "כי תשמע בקול ידוד אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ידוד אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך"
- (יהושע כב ה): "רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד ידוד לאהבה את ידוד אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"
- (מלכים א ב ג): "ושמרת את משמרת ידוד אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם"
- (מלכים ב יז יג): "ויעד ידוד בישראל וביהודה ביד כל נביאו כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים"
- (מלכים ב יז לד): "עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את ידוד ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה ידוד את בני יעקב אשר שם שמו ישראל"
- (מלכים ב יז לז): "ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות כל הימים ולא תיראו אלהים אחרים"
- (דברי הימים ב יד ג): "ויאמר ליהודה לדרוש את ידוד אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה"
- (דברי הימים ב יט י): "וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו לידוד והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו"
- (דברי הימים ב לא כא): "ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח"
- (עזרא י ג): "ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה"
- (נחמיה ט יג): "ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים"
- (נחמיה ט יד): "ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך"
- (נחמיה ט כט): "ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו"
- (נחמיה ט לד): "ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם"
- (נחמיה י ל): "מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות ידוד אדנינו ומשפטיו וחקיו"
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-10.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/tora_mcwa