קטגוריה:בראשית כו ה
עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּ/קֹלִ֑/י וַ/יִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔/י מִצְוֹתַ֖/י חֻקּוֹתַ֥/י וְ/תוֹרֹתָֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | חֲלָף דְּקַבֵּיל אַבְרָהָם לְמֵימְרִי וּנְטַר מַטְּרַת מֵימְרִי פִּקּוֹדַי קְיָמַי וְאוֹרָיָתָי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | חוֹלַף דִי קַבֵּיל אַבְרָהָם בְּמֵימְרִי וְנָטַר מַטְרַת מֵימְרִי פִּיקוּדַי קְיָימַי וְאוֹרַיְיתָי: |
רש"י (כל הפרק)
"שמע אברהם בקולי" - כשנסיתי אותו
"וישמר משמרתי" - גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה כגון שניות לעריות ושבות לשבת (יבמות כא)
"מצותי" - דברים שאילו לא נכתבו ראויין הם להצטוות כגון גזל ושפיכות דמים
"חקותי" - דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזירת המלך וחקותיו על עבדיו
"ותורתי" - להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיניאבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ה) "עקב." סיים כי כל הזכות הזה בא לו בזכות אברהם, ובזה גדול כחו מן אברהם שלא קבל האמונה מאבותיו והוצרך לנסיונות. אבל אתה למדת דעת קדושים מאביך, וחושב "שאברהם שמע בקולי" בדברים שצויתי לו לפי שעה כמו העקדה והליכתו מבית אביו, וישמר משמרתי דברים שנצטוה להתנהג בהם תמיד, וחשב "מצותי חקותי ותורתי", מצות הם אלה שנוכל לתת להם טעם שכלי, וחקים הם מצות שלא נדע להם טעם שכלי, ותורות הם האמונות, כמו אמונת ההשגחה והשכר והעונש וכדומה. והנה האומות שמנהגים עפ"י הטבע אין חייבים רק במצות מדעיות, אבל אברהם שהיתה הנהגתו ע"י ה' בהשגחה פרטיית נתחייב במצות חקיות כמו המילה ואחריו לזרעו תרי"ג מצות:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי
"עֵקֶב אֲשֶׁר" - בגלל, מפני, בזכות, בעקבות, בעבור.
אלוהים מדבר על העבר, ומציין שיצחק יקבל את הברכה בזכות מעשיו של אברהם בעבר.
יצחק תמיד בורך רק בזכות אביו ולא בזכות עצמו, וזאת לעומת יעקב שבורך רק בזכות עצמו ולא בזכות יצחק. אלוהים ציין שהוא העניק ליצחק ברכה בזכות אברהם בשלוש הזדמנויות: 1) כאשר הוא השתמש במילה "עֵקֶב" בברכה בעקדה, 2) כאשר הוא ציווה על יצחק לא לרדת למצרים, 3) כאשר יצחק חזר לבאר שבע.
יצחק בורך בגלל שהוא המשיך לכבד את אלוהים כאביו.
- אלוהים בעצם אומר ליצחק: 'אם תעשה כאביך, אשר שמר את משמרתי, מצוותיי, חוקותיי ותורתי, אז גם אתה תזכה בברכתי.'
וַיִּשְׁמֹר
'לשמור' - לאבטח, לקיים במצב המקורי, להחזיק, להפקיד במקום בטוח, להעביר ולאחסן במקום בטוח. אלוהים השתמש פעמים רבות בפעלים מהשורש ש-מ-ר בעניין קיום הברית, ככתוב: "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם" (ביאור:בראשית יז ט).
מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי
- משפט מפתח ראשי שמרכז את תפקידנו כיהודים.
זה תפקידינו כזרעם של אברהם, יצחק ויעקב, וכדרישתו של אלוהים לשמור את: "מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" כדי לזכות בברכה. יש שני מקומות בתורה שאלוהים מסביר את עיקרי תורתו. מהבסיס הזה יוצאת כל התורה ותרבותה.
- "וְשָׁמְרו דֶּּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה ומִּשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט)
- ההסבר לדרך אדוני: "ויִַּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי".
מה עלינו לעשות ולשמור?
- "מִשְׁמַרְתִּי" - החובה הראשונית והבסיסית היא לשמור על אלוהים, כדבריו: "וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית יז ח), "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ ב). אנו מקיימים את החובה בלידת ילדינו, קיום ברית מילה וחינוכם לתורת אדוני. ללא קיום המצווה הזו לא יהיה עם שישמור ויזכור את אלוהים.
- "מִצְוֹתַי" - ציוויים, פקודות, כפי שהאבות נהגו, וכפי שהרמב"ם ערך את רשימת מצוות עשה ומצוות לא-תעשה.
- "חֻקּוֹתַי" - חוקים. בהמשך אלוהים נתן את חוקיו למשה והורה לו לתקן ולשפר את החוקים כדי לעשות 'צדקה ומשפט (וחסד)'.
- "תוֹרֹתָי" - שורש המילה הוא 'י-ר-ה', כמו מורה. זאת חובת הלימוד של תורת אדוני הכוללת את כל עבודתו החברתית והמדעית בהקמת היקום, כפי שאלוהים הסביר ושאל את איוב: "אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי" (איוב לח ג). [1] חובה על אדם ללמוד, לפתח, ליצר וללמד.[2]
בקיצור - תלמיד חכם הפועל לפי החוק והנוהג, מגדל משפחה ומחנך אותה, ותורם להגדלת אוצר הידע העולמי, יזכה בהצלחה ובברכת אלוהים לעצמו, לעמו ולעולם.
הערות שוליים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
- ^ במשך 2 פרקים שלמים של שאלות: איוב לח, ואיוב לט.
- ^ הנה אלוהים הסביר ליעקב את תורת הגנטיקה והביא לו צאן באיכות נדרשת (ביאור:בראשית ל מב) ועושר רב (ביאור:בראשית ל מג).
דפים בקטגוריה "בראשית כו ה"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.
