ביאור:בראשית כו לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כו לא: "וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם."


וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו[עריכה]

אבימלך הביא את מרעיו למשפט בפני יצחק.
לפי פקודת המלך: 'הנוגע ביצחק ובאשתו, מות יומת' - אבימלך רצה לדעת אם אחד מרעיו פגע ביצחק ועל ידי כך העמיד אותו במצב שבו אלוהים עלול לכעוס עליו.

נכבדי גרר קיבלו רשות מאבימלך לבקש מיצחק שלא ירע להם ושלא יטען שהם פגעו בו בטענה שהם לא נגעו בו ועשו לו רק טוב.

יצחק לא הגיב לדבריהם ואף לא אישר שהם לא עשו לו רע. למעשה יצחק לא ידע מי מהם קינא בו או תכנן לפגוע בו, ומי מהם שלח את הרועים שלו לגזול לו את המים.

תוכניתו של יצחק[עריכה]

"ויַַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה ויַֹּאכְלו וּיִַּשְׁתּו"ּ. בצורה זו נכבדי גרר יישארו במחנהו עד הערב. מכיוון שהם לא יחזרו מבאר שבע לגרר במהלך הלילה, הם ייאלצו להישאר לישון.

בזמן שינה, אדם הוא חסר אונים, הוא אינו יכול להגן על עצמו, כפי שקרה לשאול המלך שדוד היה ליד מיטתו ואבישי הציע להרוג את שאול, ככתוב: "ויַֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל דָּוִד, סִגַּר אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ; וְעַתָּה אַכֶּנּו נָּא בַּחֲנִית ובָּאָרֶץ, פַּעַם אַחַת, וְלֹא אֶשְׁנֶה לוֹ" (שמואל א כו ח).

במהלך הלילה, אנשים עם מצפון לא נקי אשר פגעו ביצחק, יסרבו להישאר במחנה או לא יישנו או יברחו, וזה בעצם יהיה הסימן לאשמתם בפני אבימלך ללא ויכוחים והוכחות נוספות.

בנוסף, אם הלילה יעבור בשלום, אזי זה סימן שיצחק סלח להם, וכך כולם יוכלו לכרות ברית בלב שלם.

וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו[עריכה]

כולם ישנו בשלוה ובביטחון במחנה של יצחק. בבוקר כולם קמו בשלום. אף אחד לא ברח במהלך הלילה מתוך חשש שיצחק יפגע בו.

כולם נשבעו שאין להם טענות אחד לשני ושהם לא יתקיפו אחד את השני בעתיד.

פקודתו של אבימלך "הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶהּ ובְּאִשְׁתּוֹ, מוֹת יומָּת" (ביאור:בראשית כו יא) לא בוטלה, אלא נשארה בתוקף. כולם הסכימו להיות כפופים לפקודה ולברית של אברהם ואבימלך: "הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם תִּשְׁקֹר לִי, ולְּנִינִי ולְּנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ" (ביאור:בראשית כא כג).

וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק ... בְּשָׁלוֹם[עריכה]

תם המשפט: "וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק ... בְּשָׁלוֹם"

המילה "בְּשָׁלוֹם" מעידה שהיה פה מאבק וסכנת מוות.

  • אבימלך ציווה: ""הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶהּ ובְּאִשְׁתּוֹ, מוֹת יומָּת" (ביאור:בראשית כו יא).
  • נכבדי גרר ביקשו: אל "תַּעֲשֵׂה עִמָּנו רָּעָה, כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוךָּ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינו עִּמְּךָ רַק טוֹב, ונְַּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם" (ביאור:בראשית כו כט).
  • יצחק שתק וחיכה לראות אם אלו שגרמו לו צרות ינסו לברוח מפחד בלילה.
  • כאשר הלילה עבר בשלום, "ויְַשַׁלְּחֵם יִצְחָק ... בְּשָׁלוֹם".