ביאור:בראשית כו כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כו כה: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו כה.

וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה[עריכה]

כל הברכות לעתיד זרעו ניתנו ליצחק רק בזכות התנהגותו של אברהם אביו, ככתוב: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כו ה), ו"בַּעֲבורּ אַבְרָהָם עַבְדִּי" (ביאור:בראשית כו כד).

אולם אלוהים בירך את חייו של יצחק עצמו, ושמר עליו:

  • יצחק ניצל בעקדתו.
  • יצחק לא היה מעורב במלחמות.
  • אלוהים בחר עבורו את רבקה כאשת חיל מעולה.
  • נולדו לו תאומים לאחר שרבקה היתה עקרה במשך 20 שנה.
  • אבימלך לא לקח מיצחק את רבקה, ולא העניש אותו על שהוא הציג את רבקה כאחותו.
  • השדה שיצחק זרע בשנה הראשונה הניב: "מֵאָה שְׁעָרִים".
  • יצחק נעשה "גָדַל מְאֹד".
  • יצחק חפר בארות ומצא "מַיִם חַיִּים".
  • אבימלך לא הרג את יצחק ומשפחתו.

לכן הגיוני שבעבור העזרה שאלוהים העניק לו, יצחק בנה "מִזְבֵּחַ ויִַּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה".

אלוהים שמר על יצחק עד שיצחק שלח את יעקב להתחתן. מהרגע ההוא והלאה יצחק ירד מהבמה ולא היה מעורב בסיפורי האבות עד מותו.

וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר[עריכה]

הפלישתים סתמו גם את הבאר שאברהם חפר בבאר שבע, ועכשיו לאחר שיצחק חזר והקים במקום את מאהלו, הוא שלח את עבדיו לחפור מחדש את הבאר.
יצחק עבר לגור באוהל לאחר שבמשך שנים הוא לבטח התגורר בבית בעיר גרר. זאת למעשה היתה ירידה ברמה, אבל יצחק קיבל זאת בשתיקה.