ביאור:בראשית כו לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כו לד: "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו לד.


וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה[עריכה]

וַיִּקַּח אִשָּׁה[עריכה]

בהיותו בגיל ארבעים עשו לקח לו נשים כשם ש-"יִצְחָק, בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתואֵּל הָאֲרַמִּי, ... לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כב כ).
עם זאת, יצחק נשא רק אישה אחת, ולמרות שבמשך עשרים שנה רבקה לא הביאה לו ילדים, הוא לא לקח פילגש או אישה אחרת.

סביר שעשו חיכה בסבלנות שאביו יביא לו אישה. ייתכן שעשו לא רצה אישה מחרן, כרבקה אימו. רבקה היתה אישה חזקה ועשתה החלטות כרצונה. היא קבעה מתי היא תתחתן ועם מי, היא קבעה מי מבניה יקבל את ברכת אביו, היא קבעה מאיפה יעקב יקח אישה. נראה שבעיני עשו זה לא מצא חן, וגם כאשר הוא הבין שאביו שולח את יעקב למצוא אישה בחרן, הוא לא מיהר להצטרף ליעקב לבחור לעצמו אישה מבנות לבן דודו.

בגיל ארבעים, כאביו, עשו החליט לבחור לעצמו נשים. נאמר שעשו לקח אישה.

האם הנשים החיתיות המוזכרות היו נשותיו של עשו?
  • יש מספר רב של מקרים בהם לאדם יש יותר מאישה אחת, אבל לא שהוא לוקח שתי נשים מיד באותו הזמן.
  • הכתוב מדגיש שהוא לקח "אִשָּׁה" - ביחיד ולא ברבים - למרות שהכתוב מציין שתי נשים.
  • נאמר "וַיִּקַּח אִשָּׁה", אבל לא נאמר "לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כח ט). ייתכן שעשו לקח לעצמו אישה לשרותים ולא כדי להיות אשתו, אם ילדיו. על אברהם נאמר: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה" (ביאור:בראשית כה א), אולם במשפט הבא נאמר: "וַתֵּלֶד לוֹ" (ביאור:בראשית כה ב), דבר שחסר בסיפור עשו.
  • העורך לא אומר לנו שעשו אהב את הנשים ולקח אותן לאוהלו, בניגוד לכתוב אודות יצחק ורבקה: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ" (ביאור:בראשית כד סז).
  • בהמשך אנו לומדים ששתי הנשים האלה לא הביאו לעשו ילדים, ונשים אחרות הביאו לו בנים.
  • בהמשך הנשים האלה לא מופיעות ברשימת נשותיו של עשו, כאילו שהוא סילק אותן מעליו.
קיימת אפשרות שעשו לקח את הנשים במטרה שונה מנשואין לו.
  • מקובל היה שאב או אדם בעמדת כוח יארגן אישה לבן חסותו, כפי שאמר אברהם לעבדו: "וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כד ד), וכפי שעשה יהודה: "וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ" (ביאור:בראשית לח ו), ועל פרעה נאמר: "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית מא מה). יש דוגמאות שאחים היו מעורבים בנשואי אחותם: לבן לרבקה (ביאור:בראשית כד נ), בני יעקב לדינה (ביאור:בראשית לד יג), אבשלום לתמר (שמואל ב יג כ).
  • ייתכן שלכולם היה ברור שליעקב הקטן תהיה בעיה למצוא אישה, להקים משפחה, ולפרנס אותה.
  • ייתכן שעשו חשב שאביו אינו אוהב את אחיו הקטן (ביאור:בראשית כה כח) ולא דואג לחתן אותו.
  • ייתכן שעשו ידע את דברי אלוהים לרבקה: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג), והבין את זה כפקודה לו: שהוא אחראי לשרת את אחיו הקטן והחלש ולשמור עליו.
  • ייתכן שעשו ידע שיצחק אביו מתכוון למנות אותו לאדון ואַפּוֹטְרוֹפּוֹס ליעקב, כדברי יצחק: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" (ביאור:בראשית כז כט).
  • ייתכן שעשו הבין שכדי למנוע את דברי אלוהים "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (ביאור:בראשית כה כג), אביו מתכוון למנוע מיעקב להתחתן וכך לא יווצר לאום ליעקב, ולא תהיה מלחמה בין בניו.
  • ייתכן שעשו חשב שבמידה ויעקב לא יהפך לעם, אז גם הוא לא יהפך לעם, ולכן התאמץ לעזור ליעקב, עבר להר שעיר ופינה את כנען ליעקב, עוד לפני שיעקב שב מחרן.
  • הנשים האלה היו "[ל]מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה" (ביאור:בראשית כו לה), אבל אין זה סימן שהן היו הנשים של עשו. יצחק ורבקה לא הסכימו למשהו, ולא בטוח שהבעיה היתה התנהגות הנשים.
קיימת אפשרות שעשו ראה את עצמו כאחראי ליעקב הקטן ורצה לעזור לו למצוא אישה. הוא לקח שתי נשים והזמין את יעקב לבחור אחת, ועשו יכפה עליה להיות אשת יעקב. התוכנית הזאת היתה למורת רוחם של יצחק ורבקה, כדברי רבקה ליצחק: "אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה" (ביאור:בראשית כז מו), ברמז לנשים החיתיות האלה שעשו הביא למחנה. נראה שיעקב סרב להשתתף, והתוכנית לא יצאה לפועל.

נשותיו של עשו[עריכה]

עשו נשא 6 נשים:

  • "ויִַּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי" - עשו אהב בחורות חייתיות.
  • "ויִַּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כח ט) – ייתכן שהמשמעות של המילה "עַל" כאן היא 'בנוסף', אך לפי המשך הסיפור, ייתכן שמשמעותה 'במקום'. ייתכן שעשו גירש את שתי נשותיו הראשונות או שהוא חדל לבוא אליהן.
  • עוד בהיותו בכנען עשו "לָקַח ... אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִיּ" (בראשית לו ב).
  • ועוד הוסיף "וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת" (בראשית לו ג).

ילדיו של עשו:[עריכה]

  • מיהודית - אין ילדים.
  • מבשמת בת אילן - אין ילדים.
  • ממחלת בת ישמעאל - אין ילדים. ייתכן שעשו לקח את אחותה, בשמת בת-ישמעאל, כי מחלת לא הביאה ילדים.
  • מעדה - "אֱלִיפָז".
  • מאָהֳלִיבָמָה - "אֶת יעיש (יְעושּׁ) וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח".
  • מבשמת - "רְעואֵּל" (בראשית לו ד) – (שם אביה של בשמת שילדה את רעואל לא מופיע, כך שלא לגמרי בטוח אם זאת בשמת בת אילן או בת ישמעאל.)

איזה בשמת היא אימו של רעואל?[עריכה]

לא ברור אם זו בשמת בת אילן או בשמת בת ישמעאל, הרי לאחת מהן לא היו ילדים.

  • בשמת בת אילן החיתי היתה האישה השנייה ברשימה, לפני עדה האישה הרביעית. אם בשמת בת אילן היתה יולדת בן, בנה היה מופיע לפני בנה של עדה, במיוחד בהינתן שבשמת בת אילן נישאה לעשו זמן מה לפני עדה.
  • מחלת בת ישמעאל לא ילדה ילדים, ומכיוון שעשו רצה אישה לא מבנות כנען, הוא לקח את אחותה בשמת בת ישמעאל. אם גם בשמת הזו לא היתה יולדת, עשו היה לוקח במקומה עוד בת או נכדה של ישמעאל. מכיוון שעשו לא לקח בת ישמעאל נוספת, אנו מסיקים שבשמת אמו של רעואל היא בתו של ישמעאל, אחותו של נביות, בנו הבכור של ישמעאל (בראשית כה יג).

כל אישה שלא ילדה לעשו ילדים היתה יכולה לתת לו פילגש, אך כנראה זה לא קרה ולכן עשו לקח לו נשים נוספות בעצמו. ייתכן שעשו גירש את יהודית, בשמת בת אילן ואת מחלת, והחזיר את נדונייתן כחוק.

למה יעקב לא התחתן?[עריכה]

בפקודת אביו יעקב התחתן עם רחל ולאה בנות דודו, לבן, שנים רבות אחרי שעשו התחתן.
מתעוררת שאלה חשובה: למה יעקב לא התחתן בגיל 40 כמו אחיו עשו?
אין הסבר למה יעקב לא התחתן, אבל קיימת אפשרות שיעקב היה איש קטן במיוחד והיו לו קשיים למצוא אישה:

  1. אלוהים ידע שתינוק אחד של רבקה יצא קטן והוא קרא לו עוד לפני לידתו: 'צעיר', באכדית זעיר, קטן, יחסית לאחיו שתואר כ'רב', באכדית גדול (ביאור:בראשית כה כג).
  2. יעקב נולד בלידת מצג-כתף, כאשר היד יוצאת לפני הראש. לידה כזו היא סיבוך לידה, ויעקב עבר בשלום כי הוא היה קטן במיוחד (ביאור:בראשית כה כו).
  3. יעקב נקרא יה'-עקב, במשמעות שאלוהים ישמור עליו כי הוא היה קטן מאוד בלידתו (ביאור:בראשית כה כו).
  4. יעקב נשאר לגור הרבה שנים באוהל אימו ולכן הוא נקרא "יושב אוהלים" (ביאור:בראשית כה כז).
  5. יעקב היה צמוד לאימו ולכן היא אהבה אותו (ביאור:בראשית כה כח).
  6. ייתכן שיצחק לא שלח את יעקב לצוד לו ציד ולזכות בברכה (ביאור:בראשית כז א), כי יעקב היה כל כך קטן שלא היה סיכויים שהוא יצוד חיה, או יחזור בשלום מהציד.
  7. רבקה קוראת ליעקב "בְּנָהּ הַקָּטָן" (ביאור:בראשית כז טו, ביאור:בראשית כז מב), ולא בנה הצעיר, כסימן שהוא היה איש קטן.
  8. רבקה אמרה ליעקב להביא לה "שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִיּם, טֹבִים" (ביאור:בראשית כז ט), והיא הסירה את ראש הגדי ופרסותיו, וקילפה את החצי העליון של עורו של הגדי כחתיכה אחת, ועשתה מהחלק הקדמי של עור הגדי חולצה (כמו חולצת טריקו עם שרוולים) ליעקב. יעקב לבש את החולצה שנמתחה על גופו וכסתה את חזהו, צוארו וידיו. כיוון שרבקה פקדה להביא גדי עיזים צעיר, ניתן להבין שיעקב היה בגודל של גדי. כיוון שהחולצה היתה הדוקה על יעקב, העור התחמם מגופו של יעקב, ויצחק לא נגע בעור קר.
  9. רבקה הלבישה את בגדי הילדות של עשו על יעקב, כדי ללכת ולרמות את אביו שהוא עשו, והבגדים התאימו לו (ביאור:בראשית כז טו).
  10. יצחק נתן את יעקב כעבד לעשו כי הוא חשב שכך יהיה יותר בטוח ליעקב תחת הגנתו של עשו (ביאור:בראשית כז כט).
  11. כדי לוודא שיעקב ראוי לברכת אלוהים, יצחק מנסה את יעקב לראות אם אלוהים יעזור לו להתחתן ולהביא ילדים, ושולח אותו ללבן בחרן (ביאור:בראשית כח ב).
  12. יעקב הרגיש קטן וחלש והעדיף לא לישון בעיר לוז, אלא לישון לבד, בהר, על האבנים (ביאור:בראשית כח יט).
  13. יעקב גילגל את האבן מעל הבאר (ביאור:בראשית כט י), אבל לא נאמר שזאת היתה עבודה קשה או שנדרש מנוף. ייתכן שהאבן נעשתה גליל עגול מרוב שימוש, ונעה בקלות יחסית על מסילה חלקה וישרה.
  14. יעקב חשש שלבן לא יתן לו את רחל, לכן הוא הציע מחיר ענקי של שבע שנות עבודה (ביאור:בראשית כט יח).
  15. לא נאמר שרחל או לאה אהבו את יעקב ורצו להתחתן איתו. לבן לקח את בנותיו וכפה עליהן להתחתן עם יעקב (ביאור:בראשית כט כג), והבנות מתלוננות: "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ" (ביאור:בראשית לא טו).
  16. יעקב ידע שקיימת סכנה שנשותיו לא תסכמנה לבוא איתו, לכן הוא מסביר להן ומבקש את הסכמתן להצטרף אליו לכנען לקיים את נדרו (ביאור:בראשית לא יג).

כשם שאלוהים עשה את שרי עקרה שנים רבות ורבקה היתה עקרה שנים רבות, כך אלוהים גרם שיעקב יהיה איש קטן ומנע מיעקב להתחתן לפני שיעקב היה מוכן.