ביאור:בראשית כו לד
לא בדוק
בראשית כו לד: "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כו לד.
וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה
[עריכה]וַיִּקַּח אִשָּׁה
[עריכה]בהיותו בגיל ארבעים עשו לקח לו נשים כשם ש-"יִצְחָק, בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתואֵּל הָאֲרַמִּי, ... לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כב כ).
עם זאת, יצחק נשא רק אישה אחת, ולמרות שבמשך עשרים שנה רבקה לא הביאה לו ילדים, הוא לא לקח פילגש או אישה אחרת.
סביר שעשו חיכה בסבלנות שאביו יביא לו אישה. ייתכן שעשו לא רצה אישה מחרן, כרבקה אימו. רבקה היתה אישה חזקה ועשתה החלטות כרצונה. היא קבעה מתי היא תתחתן ועם מי, היא קבעה מי מבניה יקבל את ברכת אביו, היא קבעה מאיפה יעקב יקח אישה. נראה שבעיני עשו זה לא מצא חן, וגם כאשר הוא הבין שאביו שולח את יעקב למצוא אישה בחרן, הוא לא מיהר להצטרף ליעקב לבחור לעצמו אישה מבנות לבן דודו.
בגיל ארבעים, כאביו, עשו החליט לבחור לעצמו נשים. נאמר שעשו לקח אישה.
- האם הנשים החיתיות המוזכרות היו נשותיו של עשו?
- יש מספר רב של מקרים בהם לאדם יש יותר מאישה אחת, אבל לא שהוא לוקח שתי נשים מיד באותו הזמן.
- הכתוב מדגיש שהוא לקח "אִשָּׁה" - ביחיד ולא ברבים - למרות שהכתוב מציין שתי נשים.
- נאמר "וַיִּקַּח אִשָּׁה", אבל לא נאמר "לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כח ט). ייתכן שעשו לקח לעצמו אישה לשרותים ולא כדי להיות אשתו, אם ילדיו. על אברהם נאמר: "וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה" (ביאור:בראשית כה א), אולם במשפט הבא נאמר: "וַתֵּלֶד לוֹ" (ביאור:בראשית כה ב), דבר שחסר בסיפור עשו.
- העורך לא אומר לנו שעשו אהב את הנשים ולקח אותן לאוהלו, בניגוד לכתוב אודות יצחק ורבקה: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ" (ביאור:בראשית כד סז).
- בהמשך אנו לומדים ששתי הנשים האלה לא הביאו לעשו ילדים, ונשים אחרות הביאו לו בנים.
- בהמשך הנשים האלה לא מופיעות ברשימת נשותיו של עשו, כאילו שהוא סילק אותן מעליו.
- קיימת אפשרות שעשו לקח את הנשים במטרה שונה מנשואין לו.
- מקובל היה שאב או אדם בעמדת כוח יארגן אישה לבן חסותו, כפי שאמר אברהם לעבדו: "וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כד ד), וכפי שעשה יהודה: "וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ" (ביאור:בראשית לח ו), ועל פרעה נאמר: "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית מא מה). יש דוגמאות שאחים היו מעורבים בנשואי אחותם: לבן לרבקה (ביאור:בראשית כד נ), בני יעקב לדינה (ביאור:בראשית לד יג), אבשלום לתמר (שמואל ב יג כ).
- ייתכן שלכולם היה ברור שליעקב הקטן תהיה בעיה למצוא אישה, להקים משפחה, ולפרנס אותה.
- ייתכן שעשו חשב שאביו אינו אוהב את אחיו הקטן (ביאור:בראשית כה כח) ולא דואג לחתן אותו.
- ייתכן שעשו ידע את דברי אלוהים לרבקה: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג), והבין את זה כפקודה לו: שהוא אחראי לשרת את אחיו הקטן והחלש ולשמור עליו.
- ייתכן שעשו ידע שיצחק אביו מתכוון למנות אותו לאדון ואַפּוֹטְרוֹפּוֹס ליעקב, כדברי יצחק: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ" (ביאור:בראשית כז כט).
- ייתכן שעשו הבין שכדי למנוע את דברי אלוהים "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (ביאור:בראשית כה כג), אביו מתכוון למנוע מיעקב להתחתן וכך לא יווצר לאום ליעקב, ולא תהיה מלחמה בין בניו.
- ייתכן שעשו חשב שבמידה ויעקב לא יהפך לעם, אז גם הוא לא יהפך לעם, ולכן התאמץ לעזור ליעקב, עבר להר שעיר ופינה את כנען ליעקב, עוד לפני שיעקב שב מחרן.
- הנשים האלה היו "[ל]מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה" (ביאור:בראשית כו לה), אבל אין זה סימן שהן היו הנשים של עשו. יצחק ורבקה לא הסכימו למשהו, ולא בטוח שהבעיה היתה התנהגות הנשים.
- קיימת אפשרות שעשו ראה את עצמו כאחראי ליעקב הקטן ורצה לעזור לו למצוא אישה. הוא לקח שתי נשים והזמין את יעקב לבחור אחת, ועשו יכפה עליה להיות אשת יעקב. התוכנית הזאת היתה למורת רוחם של יצחק ורבקה, כדברי רבקה ליצחק: "אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה" (ביאור:בראשית כז מו), ברמז לנשים החיתיות האלה שעשו הביא למחנה. נראה שיעקב סרב להשתתף, והתוכנית לא יצאה לפועל.
נשותיו של עשו
[עריכה]עשו נשא 6 נשים:
- "ויִַּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי" - עשו אהב בחורות חייתיות.
- "ויִַּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כח ט) – ייתכן שהמשמעות של המילה "עַל" כאן היא 'בנוסף', אך לפי המשך הסיפור, ייתכן שמשמעותה 'במקום'. ייתכן שעשו גירש את שתי נשותיו הראשונות או שהוא חדל לבוא אליהן.
- עוד בהיותו בכנען עשו "לָקַח ... אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִיּ" (בראשית לו ב).
- ועוד הוסיף "וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת" (בראשית לו ג).
ילדיו של עשו:
[עריכה]- מיהודית - אין ילדים.
- מבשמת בת אילן - אין ילדים.
- ממחלת בת ישמעאל - אין ילדים. ייתכן שעשו לקח את אחותה, בשמת בת-ישמעאל, כי מחלת לא הביאה ילדים.
- מעדה - "אֱלִיפָז".
- מאָהֳלִיבָמָה - "אֶת יעיש (יְעושּׁ) וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח".
- מבשמת - "רְעואֵּל" (בראשית לו ד) – (שם אביה של בשמת שילדה את רעואל לא מופיע, כך שלא לגמרי בטוח אם זאת בשמת בת אילן או בת ישמעאל.)
איזה בשמת היא אימו של רעואל?
[עריכה]לא ברור אם זו בשמת בת אילן או בשמת בת ישמעאל, הרי לאחת מהן לא היו ילדים.
- בשמת בת אילן החיתי היתה האישה השנייה ברשימה, לפני עדה האישה הרביעית. אם בשמת בת אילן היתה יולדת בן, בנה היה מופיע לפני בנה של עדה, במיוחד בהינתן שבשמת בת אילן נישאה לעשו זמן מה לפני עדה.
- מחלת בת ישמעאל לא ילדה ילדים, ומכיוון שעשו רצה אישה לא מבנות כנען, הוא לקח את אחותה בשמת בת ישמעאל. אם גם בשמת הזו לא היתה יולדת, עשו היה לוקח במקומה עוד בת או נכדה של ישמעאל. מכיוון שעשו לא לקח בת ישמעאל נוספת, אנו מסיקים שבשמת אמו של רעואל היא בתו של ישמעאל, אחותו של נביות, בנו הבכור של ישמעאל (בראשית כה יג).
כל אישה שלא ילדה לעשו ילדים היתה יכולה לתת לו פילגש, אך כנראה זה לא קרה ולכן עשו לקח לו נשים נוספות בעצמו. ייתכן שעשו גירש את יהודית, בשמת בת אילן ואת מחלת, והחזיר את נדונייתן כחוק.
היה קשה ליעקב להתחתן
[עריכה]בפקודת אביו יעקב התחתן עם רחל ולאה בנות דודו, לבן, שנים רבות אחרי שעשו התחתן.
מתעוררת שאלה חשובה: למה יעקב לא התחתן בגיל 40 כמו אחיו עשו?
אין הסבר למה יעקב לא התחתן, אבל קיימת אפשרות שיעקב היה איש קטן במיוחד והיו לו קשיים למצוא אישה. ראיות תובאנה בהמשך.
- - ההסבר הפשוט והמקובל הוא, שיעקב, בשונה מאחיו עשיו, הבין שעליו למצוא אשה מתאימה לו ולדרישות הרוחניות שלו, כמו שאברהם התאים ליצחק את רבקה. ההבנה שסיכוי למצוא זאת רק בתוך המשפחה, והוא יאלץ לצאת לחרן, ברור שיוצרת עיכוב משמעותי בנישואין.
התיאוריה שהועלתה כי קיימת אפשרות שיעקב היה איש קטן במיוחד והיו לו קשיים למצוא אישה: לא סבירה ואין צורך להתאים את הפסוקים בכוח (כגון ויגל את האבן "שהיה אבן קלה" , או שנמנע מלישון בעיר כי היה חלש והעדיף לבד בדרכים ??)
- - תודה על ההערות שמחייבות תגובה. בכל זאת טענות נגד דורשות הוכחות מהכתוב.
ראיות אפשריות לכך שיעקב היה איש קטן במיוחד והיו לו קשיים למצוא אישה:
- אלוהים ידע שיצחק רוצה להיות איש אדמה (ביאור:בראשית כו יב), אולם אלוהים רצה שבני ישראל יהיו רועי צאן כשיגיעו למצרים (ביאור:בראשית מז ג), לכן אלוהים נתן ליצחק תאומים - ילד גדול שיהיה עובד אדמה ויצחק יאהב אותו (ביאור:בראשית כה כז), והשני קטן שאינו מסוגל להיות עובד אדמה, ויכול להיות רק רועה צאן.
- אלוהים ידע שתינוק אחד של רבקה יצא קטן והוא קרא לו עוד לפני לידתו: 'צעיר', באכדית זעיר, קטן, יחסית לאחיו שתואר כ'רב', באכדית גדול (ביאור:בראשית כה כג).
- יעקב נולד בלידת מצג-כתף, כאשר היד יוצאת לפני הראש. לידה כזו היא סיבוך לידה, ויעקב עבר בשלום כי הוא היה קטן במיוחד (ביאור:בראשית כה כו).
- יעקב נקרא יה'-עקב, במשמעות שאלוהים ישמור עליו כי הוא היה קטן מאוד בלידתו (ביאור:בראשית כה כו).
- בתקופה ההיא, אצל הפלשתים ואחרים, תינוק קטן, פג, היו משאירים בחוץ שימות. כדי למנוע זאת אלוהים נתן נבואה לרבקה שתשמור על הקטן (ביאור:בראשית כה כג).
- יעקב נשאר לגור הרבה שנים באוהל לימוד התורה ולכן הוא נקרא "יושב אוהלים" (ביאור:בראשית כה כז).
- יעקב היה צמוד לאימו ולכן היא אהבה אותו (ביאור:בראשית כה כח).
- יצחק ניסה את עשו לראות אם אלוהים מעניק ברכה לעשו, ויעניק לו ציד כשר, מכובד ומהיר - איל, כשם שקרה בעקדתו, לכן יצחק מתפלא שעשו שב כל כך מהר, כדבריו: "מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי" (ביאור:בראשית כז כ) בתקוה שזה איל. יצחק לא נתן ליעקב הזדמנות לצוד ולזכות בברכה (ביאור:בראשית כז א), ייתכן כי יעקב היה כל כך קטן שלא היה סיכויים שהוא יצוד חיה כשרה ומכובדת, או יחזור בשלום מהציד.
גם אנשים קטנים צדים היטב אין שום הכרח.
נכון שגם אנשים קטנים צדים, אולם יצחק התכוון לחיה כשרה: ציפור או איל, כשם שאלוהים העניק לו בעקדתו, לאיש קטן ייתכן שיהיה קשה לגרור איל. איש קטן מביא שני גדיים שהולכים אחריו (ביאור:בראשית כז ט). - רבקה קוראת ליעקב "בְּנָהּ הַקָּטָן" (ביאור:בראשית כז טו, ביאור:בראשית כז מב), ולא בנה 'הצעיר' או 'השני', כסימן שהוא היה איש קטן.
ואולי פשוט בנה הקטן?
נכון - הוא היה הצעיר וגם קטן. - רבקה אמרה ליעקב להביא לה "שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִיּם, טֹבִים" (ביאור:בראשית כז ט), והיא הסירה את ראש הגדי ופרסותיו, וקילפה את החצי העליון של עורו של הגדי כחתיכה אחת, ועשתה מהחלק הקדמי של עור הגדי חולצה (כמו חולצת טריקו עם שרוולים) ליעקב. יעקב לבש את החולצה שנמתחה על גופו וכסתה את חזהו, צוארו וידיו. כיוון שרבקה פקדה להביא גדי עיזים צעיר, ניתן להבין שיעקב היה בגודל של גדי.
אין הכרח ,גדי עיזים בשר רך וטעים. כיוון שהחולצה היתה הדוקה על יעקב, העור התחמם מגופו של יעקב, ויצחק לא נגע בעור קר.
אין ספק שיצחק אינו צריך לאכול שני גדיים, המטרה היתה העור הכפול כאשר הם מונחים כך שהשערות הם בפנים ובחוץ ולא נוגעים בעורו של יעקב. שני העורות העבו והרחיבו את מימדיו של יעקב הקטן, ושער הגדי היה כשערו של עשו שהיה איש שעיר, ככתוב: "כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" (ביאור:בראשית כה כה), וכך יצחק מחליט שהאיש לפניו הוא עשו, ככתוב: "וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת, וַיְבָרְכֵהוּ" (ביאור:בראשית כז כג). - רבקה הלבישה את בגדי הילדות של עשו על יעקב, כדי ללכת ולרמות את אביו שהוא עשו. הבגדים התאימו לו כי הוא היה קטן כמו עשו בצעירותו בבית אימו (ביאור:בראשית כז טו).
- יצחק נתן את יעקב כעבד לעשו כי הוא חשב שכך יהיה יותר בטוח ליעקב תחת הגנתו של עשו (ביאור:בראשית כז כט). יצחק חשב שדברי אלוהים לרבקה: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג) הם לא שהגדול יהיה עבדו של הקטן, אלא שהגדול יהיה אדונו של הקטן וישמור ויאכיל אותו, כי הקטן לא יכול לפרנס את עצמו.
- כדי לוודא שיעקב ראוי לברכת אלוהים, יצחק מנסה את יעקב לראות אם אלוהים יעזור לו להתחתן ולהביא ילדים, ושולח אותו ללבן בחרן (ביאור:בראשית כח ב) עם מקל בלבד (ביאור:בראשית לב יא), בלי גמלים נושאי כל טוב כשם שעשה עבד אברהם (ביאור:בראשית כד י).
- יעקב הרגיש קטן וחלש והעדיף לא לישון בעיר לוז, אלא לישון לבד, בהר, על האבנים (ביאור:בראשית כח יט)
- קצת לא הגיוני.
זה מאוד הגיוני לאחר שהיה ידוע מה עשו אנשי סדום לאורחים, ועדיף לא להסתכן. - יעקב גילגל את האבן מעל הבאר (ביאור:בראשית כט י), אבל לא נאמר שזאת היתה עבודה קשה או שנדרש מנוף. ייתכן שהאבן נעשתה גליל עגול מרוב שימוש, ונעה בקלות יחסית על מסילה חלקה וישרה.
או שאכן היתה אבן משמעותית שרק מספר רועים יכולים להזיזה ולכן ממתינים להתקבצות, יעקב הזיז לבדו כי לא היה קטן וחלש.
נאמר "וְגָלְלוּ" (ביאור:בראשית כט ח), ולא נאמר דחפו, או הרימו, או הזיזו. לגלגל זה לא כך כך קשה. הבעיה היא לא כך כך להזיז את האבן מפי הבאר, הבעיה היא להרים אותה חזרה. בכל אופן יעקב כבר היה מבוגר, בזמן שרחל היתה ילדה וכנראה שלושת הרועים גם הם היו נערים. - יעקב חשש שלבן לא יתן לו את רחל, לכן הוא הציע מחיר ענקי של שבע שנות עבודה (ביאור:בראשית כט יח).
- לא נאמר שרחל או לאה אהבו את יעקב ורצו להתחתן איתו. לבן לקח את בנותיו וכפה עליהן להתחתן עם יעקב (ביאור:בראשית כט כג), והבנות מתלוננות: "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ" (ביאור:בראשית לא טו).
רק הפסוק "לָכֵן יִשְׁכַּב עִמְּךָ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוُדָאֵי בְּנך" או "הפעם ילוה אישי אלי וגו'" נראה שאכן רצו ואהבו אותו, הנהגת לבן שהאב מוביל את בתו לנישואין. כך היה הנוהג לחיתון הבנות גם כשישנה אהבה, כוונות לבן אכן מורכבות יותר.
כידוע לבן מיסד את החוק שחובה לקבל את אישור הכלה לנשואין (לפחות לאלה שמכבדים את בנותיהם), ככתוב: "נִקְרָא לַנַּעֲרָ, וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ" (ביאור:בראשית כד נז). אולם כאן לבן לא עשה זאת מחשש סירוב. לבן נתן את לאה הרכה ראשונה כי היא לא היתה יפה כמו רחל וסביר שהיא היתה מוכנה לוותר ולא תכעס שחיתנו אותה עם יעקב הקטן. לאחר שלאה היתה נשואה, יעקב פרסם את כוונתו לשאת את רחל ולבן הציע אותה לו, לרחל לא היתה ברירה. אין ספק שבהמשך רחל ולאה רצו להיות נשואות ליעקב, הביאו לו ילדים, הסכימו ללכת איתו לכנען, ולא בקשו מלבן שיציל אותן. - ייתכן שרחל ולאה חששו שבניו של יעקב יהיו קטנים כמוהו. לאה קראה לבנה הראשון - "רְאוּבֵן" (ביאור:בראשית כט לב), ויש הסבר בקשר לראיה - אולם קיימת אפשרות שהיא דאגה שבנה יהיה קטן כיעקב, ולכן כאשר נולד בן גדול היא קראה בשמחה - ראו בן (במשמעות: ראו את בני הגדול). גם רחל חששה להכנס להריון, וחיכתה לראות מה יקרה ללאה. לאחר שלאה קיבלה 4 בנים גדולים וראובן כבר היה ילד גדול בן שלוש, היא ניסתה ולא הצליחה. אז היא התחילה לדאוג.
- יעקב ידע שקיימת סכנה שנשותיו לא תסכמנה לבוא איתו, לכן הוא מסביר להן ומבקש את הסכמתן להצטרף אליו לכנען לקיים את נדרו (ביאור:בראשית לא יג).
כי לעזוב את מקום המשפחה לא קל.
נכון. לא קל להשאר ללא בעל, ולא קל ללכת לארץ זרה שבה מלכים חוטפים נשים יפות (שרה ודינה), ועשו מחכה להרוג את יעקב. - פרעה ראה איש זקן, קטן ומצומק, ולדעתו האיש היה זקן במיוחד, ולכן פרעה שואל את יעקב: "כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ" (ביאור:בראשית מז ח).
כשם שאלוהים עשה את שרי עקרה שנים רבות ורבקה היתה עקרה שנים רבות, כך אלוהים גרם שיעקב יהיה איש קטן ומנע מיעקב להתחתן לפני שיעקב היה מוכן. אין שום סיבה לומר זאת