ביאור:בראשית כד נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כד נ: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד נ.

ראו האות נועד לשכנע את משפחת רבקה

מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב[עריכה]

וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל[עריכה]

שמו של לבן מופיע לפני בתואל, וזה סימן שלבן היה דומיננטי יותר מאביו. אפשרי שבתואל כבר היה אדם זקן, שכן הוא לא מופיע יותר בסיפור.

אולם גם בסיפור דינה האחים מדברים לפני יעקב אביהם, ככתוב: "וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו" (ביאור:בראשית לד יג). ניתן להבין שבנושא של נישואי אחות, לאחים יש עדיפות על האב כי הם קרובים אליה יותר מאשר האב. אפשר לטעון שגם יעקב היה חלש בזמן ההוא, אבל הוא נשאר אבי המשפחה עד סוף חייו. לכן הטענה שבתואל היה זקן וחלש והעביר את השלטון ללבן אינה נראית נכונה.

חז"ל טוענים שבתואל הוא זקן וחלש ולאחר הארוחה הזאת הוא מת (קהלת משה ג יא). נכון שבתואל נעדר כאשר העבד מחלק מתנות למשפחה, ככתוב: "וּמִגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ" (ביאור:בראשית כד נג), וגם כאשר העבד מבקש לצאת בבוקר רק לבן ואימו מדברים איתו, ככתוב: "וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר" (ביאור:בראשית כד נה), וגם כאשר רבקה נשלחת ועוזבת רק לבן ואימו מברכים אותה כאחות ולא כבת: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" (ביאור:בראשית כד ס). לא סביר שבדיוק ברגע הזה בתואל מת והמשפחה לא סופדת לו ושולחת את רבקה לחתונתה.
ישנם מספר אפשרויות להעלמותו של בתואל:

  1. בתואל כעס שלא בקשו את ידה ממנו, שאברהם פקד לקחת את בתו בכוח, שהעבד הלך מאחורי גבם ישר לקבל הסכמה מרבקה, שרבקה הסכימה ופקדה על לבן להכין את הבית ללא רשותו, לבן הכניס את העבד וחיליו לבית, לבן הסכים לשלוח את רבקה, ורבקה לא שאלה אותו כאשר היא הסכימה ללכת. בתואל כעס, שתק ולא השתתף, כמו שיעקב כעס על מלך שכם ולא עשה דבר.
  2. בתואל נעלם. לפי חוקי חמורבי מספר 184, מגיע לכלה נדוניה מאביה. כלה שלא קיבלה נדוניה תקבל חלק שווה כמו הבנים מהמטלטלין של אביה (צאן, עבדים, רהיטים) בירושת אביה. לבתואל היו רק בת ובן, והיה מגיע לרבקה חצי מצאנו של בתואל. בתואל לא רצה לתת לה חצי מהצאן, אולי הוא חשב שיהיו לו ילדים נוספים, והוא לא רצה לתת לה מתנה קטנה וכך רבקה תפסיד את הזכות לקבל חצי מירושתו. לכן בתואל נעלם ולא היה מוכן לדבר בעניין ואפילו לא לתת לה ברכה, פן יעלו טענה שהוא נתן לה משהו ולכן לא מגיע לה חלק בירושה.

מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר[עריכה]

לבן ובתואל מסכימים עם העבד ש-"מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר". הנס שהוא ביקש באמת התרחש, ורבקה נבחרה על ידי אלוהים ועברה את הבחינה בהצלחה. אין נערה טובה ממנה. לבן ובתואל ממשיכים לקרוא לאלוהי אברהם בשמו המפורש. הם מכבדים את האלוהים הזה ומאמינים בכוחו.

לבן ובתואל הבינו שהעבד לא יביא נערה אחרת לאברהם אלא את רבקה, ואם הם לא יסכימו והעבד ישוב בידים ריקות, אברהם עצמו יבוא וידרוש את רבקה, ואולי גם ידרוש את חלקו בירושתו של תרח, וגם את נדוניתה של רבקה.

שליטה בבית בתואל - סוס טרויאני[עריכה]

רבקה ידעה שהעבד שבר את הנוהל המקובל ולא פנה למשפחתה לפני שהוא דיבר איתה. בהמשך אנו רואים שבני יעקב הרגו את שכם כי הוא לקח את דינה, אחותם, לביתו ללא בקשת אישור מהם. רבקה ידעה שאביה יכעס, ואולי ינסה להעניש את הזר ויגרום לה להפסיד את הסיכויים להנשא. רבקה החליטה להתעלם מאביה. רבקה פקדה על אחיה להכין את הבית ולהזמין את הזר עם חיליו (אנשיו) לבית. רבקה הבינה שברגע שהחילים יהיו בבית, בתואל לא יוכל לפגוע בזר, או בה. אביה יהיה שבוי חסר אונים בביתו.
לבן ובתואל הבינו שרבקה כפתה עליהם להסכים כאשר לבן עשה את פקודתה להכניס את החילים לביתם, ועכשו הם יושבים בפני הזר ואינם מעיזים להתלונן.

בהמשך רבקה התקיפה תוודא שיצחק ישמע לה ויהיה מסור לה, ושהיא תנהל את ביתו כרצונה.

לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב[עריכה]

לבן ובתואל הבינו שהעבד בחר את העלמה, ווידא שהיא ממשפחת אברהם, ווידא שהיא מוכנה לקבל מתנות ארוסין והרשתה לו לגעת בה ולשים את המתנות אליה בלי לבקש רשות ממשפחתה. לבן ובתואל ידעו שרבקה תסרב לבטל את האירוסין, וכפי שלבן יוותר בעתיד בחוסר ברירה ויגיד: "וְלִבְנֹתַי, מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם" (ביאור:בראשית לא מג) כך גם עכשו הוא מבין שאין לו ברירה.

"לֹא נוכַּל" - פירושו: 'אנחנו רוצים להגיד הרבה דברים, אבל לא יכולים'. ייתכן שלבן ובתואל הרגישו שהם לא יכולים לדבר בשל מספר סיבות:

  1. אברהם הוא אחיו הבכור של נחור.
  2. דברי העבד לפיהם רבקה נבחרה על ידי אלוהים. רבקה חייבת להיות אשתו של בן אדונו.
  3. מספר החיילים שבאו עם העבד ונמצאים בתוך ביתם.
  4. סביר שבתואל שמע אודות הנצחון של אברהם על ארבעת מלכי הצפון שהיה משמאל לדמשק (ביאור:בראשית יד טו).
  5. אם רבקה לא תבוא איתו, אברהם יבוא לביקור עם צבא גדול וידרוש אותה.
  6. אין להם לאיפה לברוח.
  7. אין להם אפשרות להסתיר את רבקה.
  8. אין להם טענות צודקות להביא לבית משפט למה רבקה לא צריכה ללכת.
  9. רבקה הסכימה לקחת את התכשיטים ולא הציעה להחזיר אותם.

העבד לא בקש נדוניה. לבן ובתואל יודעים ששליש מאדמת העיר שייכת לאברהם, כירושתו מתרח אביו. הם לא רוצים להזכיר את זה לעבד בצורה טובה או רעה או לגרום לאברהם להזכר בזה.

לבן אומר: "לֹא נוכַּל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב", ובהמשך אלוהים יגיד לו: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כד). קיימת אפשרות שגם עכשו אלוהים אמר ללבן לא לדבר מטוב עד רע עם העבד, אולם בפעם השניה שלבן משתמש בביטוי הזה הוא מספר ליעקב שאלוהים פקד עליו לא לדבר מטוב ועד רע, וכאן לבן לא אומר שאלוהים פקד עליו לדבר בצורה הזאת, לכן סביר שאלוהים לא דיבר עם לבן בעניין רבקה.

מה "רַע אוֹ טוֹב" הוא היה יכול לדבר?[עריכה]

  • ארץ כנען היא ארץ קשה, ורבקה היא ילדה רכה.
  • תביא את יצחק לחרן. כאן יהיה לו ולרבקה יותר טוב.
  • הנה יש לנו אחות אחרת יותר מתאימה.
  • ניתן לך שתי בנות כדי שבטוח שיהיה בן ליצחק.
  • תחכה שהיא תגדל ותתחזק.
  • אנחנו צריכים להכין לה את נדונייתה, חצי מהצאן של בתואל, וזה ייקח זמן.
  • צריך להכין לה משתה ולשלוח אותה "בְּשִׂמְחָה ובְּשִׁרִים בְּתֹף ובְּכִנּוֹר" (ביאור:בראשית לא כז).
  • היו לנו תוכניות אחרות לרבקה.
  • אתה בחרת את רבקה, אבל אנחנו לא ראינו את יצחק. האם הוא בריא?

בכל אופן, בסופו של דבר לבן מברך את רבקה ואומר לה דבר טוב: "אֲחֹתֵנו,ּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (ביאור:בראשית כד ס), אולם הדבר הזה לא נאמר לעבד או לאלוהים.