ביאור:בראשית כד סג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כד סג: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים."



וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים[עריכה]

לפני שרואים שיירה במדבר, רואים ממרחק רב את ענן האבק שנוצר כתוצאה מההליכה של הגמלים והאנשים שבשיירה.

אולם כאן הכתוב מדגיש שיצחק ראה "וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים". כלומר, יצחק ראה את האבק קודם, ואז הוא התקדם עד שראה את הגמלים עצמם.

וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב[עריכה]

בתום יום חם בנגב יצחק יצא לשוח בשדה ולהתקרר.
השמש שקעה במערב, והשיירה באה מהצפון בדרך מאשור לשור שבמצרים.
בגלל שהערב התחיל לרדת, יצחק הבין שהשיירה תחפש מקום ללון. יצחק כנראה התכוון לפגוש אותם ואולי אף לסחור איתם או לשאול האם הם ראו את השיירה של העבד של אברהם, ולכן הוא התחיל ללכת לקראתם.

ייתכן שיצחק היה מודע לכך שאברהם שלח את עבדו להביא לו אישה מחרן, מה שסיקרן אותו מאוד והביאו לצאת מדי ערב ולחכות לשיירה. סביר שיצחק חיפש שיירות עם 10 גמלים וללא חמורים ועם מספר ידוע לו של שומרים.
יצחק רצה לראות את הנערה לפני שכולם יראו אותה, אולם את זה רבקה מנעה ממנו כאשר רבקה "ותִַּקַּח הַצָעִּיף, ותִַּתְכָּס" (ביאור:בראשית כד סה).