ביאור:בראשית כד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כד יד: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי."



ראו: האות נועד לשכנע את משפחת רבקה
ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק

וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה[עריכה]

העבד תאר את הבחינה שהוא יציג לנערה, והנערה שתענה "שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" ולא תציע להשקות את אנשיו תזכה בזכות להנשא ליצחק ולהיות אחת האמהות לברכת אדוני. העבד ידע שכך הוא יוכל לשכנע את הנערה ומשפחתה שאלוהים בחר בה לזכות, וגם: אברהם, העבד, יצחק, לבן, משפחתו ואנשי העיר ידעו. לכל הנערות בעיר היתה הזדמנות שווה, אך רבקה באה ראשונה וזכתה.

ניתן לראות שהבחינה לא היתה כל כך טובה, שכן אם היו מגיעות לבאר מספר נערות ביחד העבד לא היה יכול לבקש מים מכל נערה בנוכחות הנערות האחרות, וכך היתה נוצרת בעיה שכל הנערות היו מתרחקות ממנו, או שכולן היו משקות אותו ביחד.

הכתוב מדגיש שהעבד אמר: "וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" אבל לא דרש שהנערה באמת תשקה את הגמלים במשך יותר משעה של עבודה מאומצת, וכולם יראו שהוא מנצל ומתעלל בנערה פתיה. ברגע שהנערה תאמר את המילים האלה היא הראתה שאלוהים בחר בה. כמובן מאמץ קטן של מספר כדים, ולא יותר יוכיח שהיא באמת התכוונה לדבריה.

וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ[עריכה]

העבד לא התחייב לשאול את כל הנערות, מהראשונה ועד האחרונה. העבד היה חופשי לבחור את הנערה שהוא יבקש ממנה לתת לו מים, ואחרי הראשונה שתענה נכון הוא לא חייב לשאול אחת אחרת בזמן שהוא חיכה לראות איך משפחת הנערה תגיב. בצורה זו לא היתה סכנה לעבד שהוא יהיה חייב להביא נערה בעלת מום ליצחק ויצחק יסרב, והעבד היה חופשי לבחור רק עלמות בוגרות יפות תואר.

גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה[עריכה]

  • גמל מותאם להימנע מבזבוז של כל טיפת מים: בזיעה, רוק, נשימה, עיכול ושתן ויכול לעבור מעל חודש ללא שתייה. קשה להאמין שהגמלים שנשאו את "כָל טובּ אֲדֹנָיו" סבלו מחוסר מים או נראו נראו רזים וצמאים.
  • גמל צמא יכול לשתות כ-200 ליטר במספר דקות. האם הנערה הנערה התכוונה ללכת לבאר עם כד הלוך וחזור עד שעשר הגמלים ירוו את צימאונם?
  • סביר שאפילו גמל שאינו צמא יהיה מוכן לשתות מעט מים אם יוגש לו.

הנכונות של הנערה להשקות את הגמלים העידה על טוב ליבה. בנוסף, העבד עמד לגעת בכד בידיו ובפיו. מגע עם אדם זר יגרום למים זיהום לא ידוע, המים לא יהיו טהורים והכד גם לא יהיה מלא. הנערה לא יכלה להשקות את העבד ולבוא עם כד חצי מלא הביתה, או לשפוך את שארית המים על האדמה ולמלאות כד חדש, או להביא את הכד המלוכלך לבאר ולמלא אותו במים חדשים ולזהם את הבאר. נכונות הנערה להשקות את הגמלים וכך לנקות את הכד תעיד על חוכמתה. הרב אלחנן סמט, במאמרו '"אשת חיל מי ימצא" – דרך בחירתה של רבקה', מסביר שבערב רק נערות באות להביא מים נקיים לבית, ואסור לגברים להיות ליד הבאר ולהתערב בבנות. לכן העבד ואנשיו לא היה יכולים להשקות את הגמלים, ורק נערה חכמה היתה מבינה שהגמלים נשארו צמאים ורק היא יכולה לעזור להם. העבד רצה לשמוע שהנערה תשקה את גמליו אבל לא את אנשיו. לא ברור אם הוא פקד על אנשיו להתחבא או שלפחות מספר אנשים היו ליד הגמלים. סביר שלרבקה היה ברור שיש לו אנשים לעזור לו בניהול עשר גמלים עמוסים והוא לא לבד, אפילו אם רבקה לא ראתה אותם. בהמשך העבד שואל את רבקה: "הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין" (ביאור:בראשית כד כג), והמילה "לָנוּ", ברבים, אינה ברורה אם היא מרמזת על מספר אנשים שהיו איתו, או רק על העבד וגמליו. כאשר לבן בא בריצה, לבטח הוא ראה את האנשים והניח שגם רבקה ראתה אותם.

העבד ידע שאדונו עוסק בצאן, אשר הוא תועבה לאנשים שאינם עוסקים בצאן בגלל הריח הרע (ביאור:בראשית מו לד), ויהיה קשה למצוא לו כלה. העבד התכוון לוודא שהנערה היא ממשפחה העוסקת בצאן, ולה ולמשפחתה אין בעיה עם ריח הצאן והם לא יסרבו להתחתן עם בן אדונו. העבד רצה לראות שהנערה עוסקת בצאן, מודעת שהגמלים אולי צמאים, ושאין לה בעיה להתקרב לגמלים. בהמשך העבד סיפר בגאוה שאדונו עשיר בצאן ובקר. למשפחה שאינה עוסקת בצאן הצהרה כזו היתה סיבה לסרב להמשיך לשמוע, והנערה היתה מתנגדת להנשא לרועה צאן, כי גם לבניה ולבנותיה יהיה קשה למצוא חתן שאינו רועה צאן. אולם משפחת בתואל עסקה בצאן, ועבורם העושר בצאן היה מקור לגאוה ושמחה.

העבד לא ידע את זה, אבל באמת אלוהים רצה שבני ישראל יעסקו בצאן, שהוא תועבה למצרים (ואולי גם לאחרים), וכך בני ישראל לא יתבוללו במצרים בני ישראל יקבלו נחלה לא מעובדת בשפך הנילוס, יקבלו זכיון מפרעה לגדל עבור פרעה את צאנו, והם הפכו את הביצה למקום מעולה עבור הצאן וכך הם התעשרו, התעצמו ונשארו מאוחדים. לכן אלוהים סידר שרבקה אשת יצחק, ורחל ולאה נשותיו של יעקב, יהיו בנות ממשפחה של רועי צאן. קיימת אפשרות שעשו הפסיד וסולק מבני ישראל כי בצעירותו הוא העדיף להיות איש שדה ולא איש צאן.

הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה[עריכה]

אלו היו מילות הבחינה של העבד בהסכמו עם אלוהים: "הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה". אולם בהמשך העבד חשש להשתמש במילים הללו ואמר לרבקה: " הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (ביאור:בראשית כד יז). עם זאת, כאשר העבד סיפר לבן ומשפחתו על כך הוא השתמש באותו הנוסח שבו סיכם עם לאלוהים: "הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (ביאור:בראשית כד מג).

החלפת הפועל "הַשְׁקִינִי" בפועל "הַגְמִיאִינִי" הוא בעל חשיבות, שכן הפועל 'לגמוא' מרמז על לקיחת לגימה ברעש ובגסותו בליעה מהירה של כמות גדולה של מים, כדרך החיות: "בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז, יְגַמֶּא אָרֶץ" (איוב לט כד). נראה שהעבד כאילו רמז הזמין את רבקה להגמיא את גמליו שגמאו מרחק רב ובמהירות.

יפה שהעבד לא ביקש מאלוהים שהנערה הנבחרת תבוא להשקות את הזר ללא בקשתו, הן אברהם רץ לזרים בלי שהם בקשו אוכל או משקה, ככתוב: "ויַָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, ויִַּשְׁתַּחו אָּרְצָה" (ביאור:בראשית יח ב), וגם לוט קם לזרים שבאו לסדום, ככתוב: "ויַַּרְא לוֹט ויַָּקָם לִקְרָאתָם, ויִַּשְׁתַּחו אַּפַּיִם אָרְצָה" (ביאור:בראשית יט א). בזמנו לבטח לא היה מקובל שנערה לא נשואה תיגש מרצונה לזר ותציע לו מים. אולם לאחר שהעבד ביקש מים, רבקה הציגה כישורי הכנסת אורחים מעולים.

בחירת הנערה[עריכה]

העבד נשלח לחרן שהיא ארץ מולדתו של אברהם. בחרן היה פרבר שבטי של משפחת נחור שנקרא "עיר נחור". כאשר העבד הלך בערב לבאר העיר וחיכה לבנותיהם של נכבדי העיר שיבואו לקחת מים טהורים הביתה, הוא ידע שכל הנערות שיזדמנו לבאר יהיו מבית אביו של אברהם. לאחר שאלוהים בחר את רבקה, נכדתו של נחור, העבד היה יכול להלל את אלוהים, אברהם ועצמו (בסתר).
העבד ידע שהוא בוחר נערה עם התכונות הבאות:

  • בריאה בגופה ובמוחה ושהמשפחה חושבת שהיא מתאימה ללכת לבדה לבאר להביא מים נקיים למשפחה.
  • חזקה לסחוב כד מים מהבאר הביתה.
  • יפת מראה. אפשרי שהעבד לא היה מבקש מים מנערה שלא תמצא חן בעינייו.
  • עלמה בוגרת, רווקה שמתאימה לנישואין.
  • חכמה, משום שידעה לענות נכון לבקשתו.
  • טובת לב, משום שהשקתה את גמליו.
  • חכמה שהבינה שהעבד ואנשיו, בגלל שהם גברים, אסור להם להתערב בנשים שמביאות מים לביתן בערב, ולכן הגמלים סובלים מצמא.
  • לא בחורה פרוצה שתציע ללכת ולהשקות את כל אנשיו, ותסתובב בקרבתם.
  • שייכת למשפחה העוסקת בצאן, מכירה מתי הצאן (גמלים) צמא למים וצריך השקיה, ולא סולדת מריח הצאן.

קיים סיכוי שאלוהים דיבר עם רבקה והנחה אותה, וזאת בהסתמך על כך שבעתיד אלוהים אכן דיבר עם רבקה, ככתוב: "ויַֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ ושְּׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו;ּ ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג).