ביאור:בראשית כד נב
בראשית כד נב: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַיהוָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד נב.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַיהוָה
[עריכה]העבד שמע את דברי לבן ובתואל: "מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוכַּל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב. הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ, קַח וָלֵךְ; ותְּהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה" (ביאור:בראשית כד נא).
העבד מודה ומכבד את לבן ובתואל שהסכימו לתת לו את רבקה, ומסכים לתנאי שהם דרשו שרבקה תהיה אשתו הראשונה והיחידה של יצחק, אך במקום לחיצת ידיים, בניית גל אבנים או הצבת 7 כבשים, הוא השתחווה ארצה לאדוני בנוכחותם. הוא לבטח לא הפנה את גבו ללבן ובתואל. סביר להניח שהוא נתן להם כבוד כשם שהוא אמר: "בָּרוךְּ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי" (ביאור:בראשית כד כז), וכפי שהוא ביקש מהם: "וְעַתָּה, אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי" (ביאור:בראשית כד מט). העבד מודה לאלוהים ששלב נוסף במשימתו הצליח. עכשו נשאר לו רק לקחת את רבקה ולשוב בשלום לכנען.
העבד נתן כבוד לאדוני וללבן ובתואל על שהעניקו חסד לאברהם אדונו.
ההסכם נחתם.
לכן הצעד הבא הוא נתינת מתנות לכלה, לאחיה ולאימה, ככתוב: "ויַּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי כֶסֶף וכְּלֵי זָהָב, ובְּגָדִים, ויִַּתֵּן לְרִבְקָה; ומִּגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ ולְּאִמָּהּ" (ביאור:בראשית כד נג).