ביאור:בראשית כד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כד טו: "וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק

הִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת ... וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ[עריכה]

וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר[עריכה]

העבד חיכה ליד הבאר "ובְּנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם" (ביאור:בראשית כד יג). כל בנותיהן של אנשי העיר נחור היו שייכות למשפחת נחור המורחבת. אלוהים גרם לכך שרבקה תבוא ראשונה לפני כל שאר הבנות כדי למנוע בעיות וויכוחים מי השקתה ראשונה את הגמלים ולמה העבד מבקש מים אחרי שנערה אחרת כבר נתנה לו מים. הנס היה שרבקה באה לבדה וראשונה.

רִבְקָה אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם[עריכה]

רשימת היחוסים של רבקה כבר תוארה בעבר (ביאור:בראשית כב כג), ולכן לא היה צריך לחזור על זה, אבל כל חלק בתורה הוא סיפור לעצמו, וכדי שהמקשיבים לא יטעו, המספר העדיף לחזור ולהדגיש את מגילת היוחסין של רבקה (רמב"ן).

וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת[עריכה]

מאיפה רבקה יצאה?

  • מביתה?
  • מהעיר?
  • מהשדות או מהמטע?
  • ממקום שאי-אפשר לראות דרכו?

הדרך הנכונה לתאר את המצב היתה צריכה להיות: 'והנה נגלתה רבקה'. עד שרבקה לא נגלתה, העבד לא ידע שהיא יצאה ממקום כלשהו. רבקה יצאה לאור, ונכנסה לבמה.

מדוע רבקה היתה הראשונה והיחידה?[עריכה]

לפי הסיפור העבד ישב על גמליו על הדרך מהעיר לבאר. לא ברור איפה היו אנשיו, אבל סביר שכל אדם יבין שאיש אחד לא יעבור בארץ זרה עם עשר גמלים עמוסים כל טוב ולא יביא איתו אנשים.

הבתולות שבאו לבאר ידעו שאסור לגברים להיות בזמן הזה ליד הבאר, וראו את הזר העובר על החוק בחוצפה. כל הנערות נרתעו וחיכו, אולי אפילו חזרו לביתם. רבקה, שלא היה צעירה, החליטה שהיא לא מפחדת ולא דואגת, התקדמה והראתה את עצמה לזר. וגם כאשר הוא רץ לקראתה היא לא ברחה בצעקות אלא הקשיבה לבקשתו ולא חששה להשאר איתו.

למעשה העבד יצר את המצב בו האישה המתאימה תציג את עצמה, הוא יחליט אם היא נאה בעיניו לבקש ממנה מים, ואם אלוהים ינחה אותה לענות לשביעות רצונו, היא תהיה האישה שאלוהים בחר, וכך משפחתה, אברהם ויצחק יהיו חייבים לקבל את האישה שבחרה להבחר ונבחרה.

וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ[עריכה]

רבקה סחבה את הכד על השכם ולא על הראש. במקומות רבים בעולם נוהגות נשים לשאת כדים על ראשן. על הראש ניתן לסחוב משקל גדול יותר, אולם נדרש אימון רב בנשיאת כד על הראש, כמו כן נדרשת עזרה להרים ולהוריד את הכד.

ייתכן שרבקה המיוחסת היתה אחראית רק על הבאת כמות קטנה של מים זכים לאנשי הבית וכן היא לא רכשה את המיומנת של נשיאת כד מים על הראש, אלא נשאה אותו על שכמה. ניתן גם לראות שרבקה גם לא היתה צריכה להביא הרבה מים, אחרת היא היתה מביאה חמור עמה. העובדה שהיא נשאה את הכד על שכמה אף אפשרה לה לבוא לבדה מבלי להזדקק לאדם נוסף שיעזור לה להרים את הכד לראש.

פחדה?[עריכה]

רבקה, שבאותו הזמן היתה עלמה בערך בת 17-20, ו-"טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (ביאור:בראשית כד טז), לא פחדה לצאת לבד מהעיר, ללכת לבאר, לחלוף על פניו של איש זר ליד הבאר ולהמשיך כאילו אין כל סכנה. רחל גם לא פחדה ללכת לבד כרועת צאן, וכך גם דינה לא פחדה לצאת לעיר שכם לבד (ביאור:בראשית לד א). החוק בנוגע לפגיעה בקטין היה חמור מאוד, ודינו עונש מוות לפוגע ועוזריו. (בחוקי חמורבי מספר 14 ניתן לראות מה היה העונש לשכם ועמו בשל הפגיעה בדינה, וכל זה כדי ללמד את הפושעים: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנו"ּ (ביאור:בראשית לד לא)).