ביאור:בראשית כד כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כד כט: "וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד כט.

ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
ראו: בת כמה היתה רבקה בחתונתה?

וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן[עריכה]

בפעם הראשונה לבן, אחיה של רבקה, נכנס לתמונה.

רבקה כבר הוזכרה פעם עוד לפני פטירתה של שרה: "ובְּתואֵּל יָלַד אֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית כב כג). אולם אז לבן לא מוזכר.

  • ייתכן שהוא לא היה חשוב לכותב המקרא.
  • ייתכן שהוא לא נולד, כלומר הוא היה צעיר מרבקה.

אלוהים חיפש אישה חזקה ליצחק כדי שהיא תבטל את שגיאתו של יצחק לברך את עשו במקום יעקב. אלוהים רצה בת בכורה עם אח אוהב ומסור שישמע לפקודתיה של אחותו. האח הזה היה גם הוא ב-"בֵית אִמָּהּ" של רבקה ושמע את דבריה, ככתוב: "וכְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר, כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ" (ביאור:בראשית כד ל). ואז, ללא הדרכה מאמו וללא בקשת רשות מהוריו, הוא רץ והזמין את האיש לביתם. עוד לפני שהוא יצא לדרך הוא פקד על אנשי הבית לפנות מקום בבית ולהכין מקום לגמלים. (ביאור:בראשית כד לא). יתכן שרבקה פקדה עליו לעשות זאת.

מקובל לחשוב שרבקה היתה כבת 15, אולם מהתנהגותו החזקה של לבן, ששמו מופיע לפני שם אביו, בתואל, בזמן השיחה עם האיש (ביאור:בראשית כד נ), ניתן להבין שהוא מספיק בוגר לדבר לפני אביו ושהוא המחליט על גורל אחותו, ככתוב: " ויַַּעַן לָבָן ובְּתואֵּל ויַֹּאמְרו"ּ (ביאור:בראשית כד נ). אולם רבקה היא תקיפה מאוד והיא קבעה שהיא לא מחזירה את המתנות ושהיא תלך עם העבד בלי להתיעץ עם אחיה ואביה. סביר שרבקה היתה מבוגרת מלבן והיא היתה מעל גיל 20.

וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן[עריכה]

החלק הזה של הסיפור מופיע מוקדם מדי. היה צריך להיות כתוב שלבן קודם שמע את דברי רבקה וראה את התכשיטים שהיא קיבלה, ורק אחר כך הוא רץ החוצה על העין. לא נראה שיש היגיון סודי או רמז מדוע המשפטים סודרו בצורה בלתי הגיונית שלבן רץ החוצה למעיין ורק אחר כך הוא ראה את התכשיטים ושמע את דברי רבקה.

רש"י מעליב את אופיו של לבן וטוען: '"וירץ" - למה רץ ועל מה רץ ויהי כראות את הנזם אמר עשיר הוא זה ונתן עיניו בממון'.

קשה להבין למה החכמים מצאו כל כך הרבה פגמים בלבן שהיה סבם של בני יעקב. לבן היה זה שנטע בבני יעקב את האופי האמיץ, להבדיל מיעקב החששן שאמר לבניו: "ואֲַנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפו עָּלַי וְהִכּונִּי" (ביאור:בראשית לד ל), והם ענו לו בעוז: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנו"ּ (ביאור:בראשית לד לא).

יתכן שלבן הוא צעיר מרבקה במספר רב של שנים, ורבקה שלחה אותו כשליח המשפחה, להגיד לזר: "בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה, לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית כד לא). לבן מדבר בגוף ראשון שהוא פקד לפנות את הבית, וזה מראה שהוא בעל סמכות, אבל זה לא משנה שהוא היה צעיר מרבקה ועשה את מה שהיא אמרה לו לעשות ולהגיד. לכן בהמשך לבן פועל לטובת רבקה ומסכים שהיא תנשא לבן אדונו של העבד, למרות שהוא מצטער שהיא תצא כל כך מהר.

מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762