ביאור:בראשית כד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כד ט: "וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה."



וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה[עריכה]

וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם[עריכה]

מנהג השבועה הזה מופיע בתנ"ך פעמיים:

  • העבד נשבע לאברהם: "ויַָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו ויִַּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶהּ".
  • יוסף נשבע ליעקב: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד ואֱֶמֶת, אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מז כט).

ייתכן שיש קשר כאשר המלאך ויעקב נאבקו: "ויַַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, ויִַּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ; ותֵַּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" (ביאור:בראשית לב כו).
המנהג להשבע כאשר היד נמצאת תחת הירך בטלה ולא רואים שהמשיכו בצורה הזאת של שבועה.

  • ברית ושבועה התקיימו באמירה.
  1. כפי שיוסף אמר: "חֵי פַרְעֹה אִם תֵּצְאו מִּזֶהּ" (ביאור:בראשית מב טו).
  2. כפי שלבן דרש מיעקב: "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת" (ביאור:בראשית כט כז).
  3. כפי שיעקב דרש מעשו בעניין הבכורה: "הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, ויִַּשָּׁבַע לוֹ" (ביאור:בראשית כה לג).
  4. כפי שאברהם נשבע לאבימלך: "וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים, הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי ולְּנִינִי ולְּנֶכְדִּי" (ביאור:בראשית כא כג).
  • הקמת גל ומצבה: "עֵד הַגַּל הַזֶהּ, וְעֵדָה הַמַּצֵבָּה" (ביאור:בראשית לא נב).
  • הצבת שבע כבשים כמעשה אברהם ואבימלך: "כִּי אֶת שֶׁבַע כְּבָשֹׂת, תִּקַּח מִיָּדִי: בַּעֲבורּ תִּהְיֶה לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹאּת" (ביאור:בראשית כא ל).

וַיִּשָּׁבַע לוֹ[עריכה]

הדגש הוא על המילה "לוֹ". השבועה היתה אישית לאברהם, לו בלבד, ולא ליצחק או לאדם אחר. גם בשבועת יוסף ליעקב המילה מופיעה: "ויַֹּאמֶר, הִשָּׁבְעָה לִי ויִַּשָּׁבַע לוֹ; ויִַּשְׁתַּחו יִּשְׂרָאֵל, עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה".
מכאן ניתן להסיק שהנחת היד תחת הירך היוותה שבועה אישית לאדם מסוים, היינו "לוֹ" - התחייבות לו ולמענו.

וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה[עריכה]

רק לאחר שהעבד שאל את כל שאלותיו ונמצאה לו דרך לצאת מהשבועה, הוא מסכים להישבע לאברהם בלבד, על הדבר הזה בלבד.