ביאור:בראשית לא נב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לא נב: "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה."


ראה: נאום הסיכום של לבן

אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה ... אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה ... לְרָעָה[עריכה]

לטובה מותר לעבור[עריכה]

יפה לראות את הדיוק בדבריו של לבן.

במה מדובר?[עריכה]

מה הרעה עליה מדבר לבן?
לבן מדבר על הסכסוך בין בני-לבן ויעקב על חלוקת הרכוש של לבן.
תמצית הסיפור:

  • לבן אמר: "הֲכִי אָחִי אַתָּה ועֲַבַדְתַּנִי חִנָּם; הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ" (ביאור:בראשית כט טו)
  • יעקב בקש: "בְּיוֹם מָחָר, כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ: כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּו נָּקֹד וְטָלואּ בָּעִזִיּם וְחוםּ בַּכְּשָׂבִים גָּנובּ הואּ אִתִּי" (ביאור:בראשית ל לג)
  • לבן ויעקב הפרידו את העדרים "ויַָּסַר בַּיּוֹם הַהואּ אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים, וְאֵת כָּל הָעִזִיּם הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת, כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוםּ בַּכְּשָׂבִים; ויִַּתֵּן בְּיַד בָּנָיו” (ביאור:בראשית ל לה)
  • אחרי שש שנים בני לבן התחילו להתמרמר שצאנו של יעקב גדל בצורה מדהימה, ככתוב: "ויִַּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד; ויְַהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת ושְּׁפָחוֹת ועֲַבָדִים וגְּמַלִּים וחֲַמֹרִים" (ביאור:בראשית ל מג). לבן שמע את בניו מדברים מאחורי גבו: "לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינו;ּ ומֵּאֲשֶׁר לְאָבִינו עָּשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶהּ" (ביאור:בראשית לא א).

והנה יעקב ברח.

לבן רצה לוודא שהבנות הלכו עם יעקב מרצונן. לבן היה חייב לקחת את בניו כדי שבנוכחותם הוא יתן נדוניה לבנותיו, את כל הצאן שיעקב לקח, ואחר כך לחתום חוזה הפרדה ושלום.

הבנים של לבן, גיסיו של יעקב, שהכתוב קורא להם 'אחיו' באו ראו ושתקו. יעקב הביא אבן אחת. יעקב פקד על בני לבן להשתתף בהקמת הגל כעדות להסכמתם - "ויַֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטו אֲּבָנִים, ויִַּקְחו אֲּבָנִים ויַַּעֲשׂו גָּל" (ביאור:בראשית לא מו). לבן לא הביא אבן כי לא היה לו ויכוח עם יעקב. לבן לא רצה להרע ליעקב.

הסכם חלוקת רכוש[עריכה]

סיפור הסכם החלוקה הזה דומה לסכסוך בין אברהם ולוט. אברהם הציע ללוט: "הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" (ביאור:בראשית יג ט). לבן ויעקב יחלקו את הארץ. יעקב קיבל את הדרום ולבן קיבל את הצפון. לבן אמר וכולם הסכימו: "עֵד הַגַּל הַזֶהּ וְעֵדָה הַמַּצֵבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶהּ וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶהּ וְאֶת הַמַּצֵבָה הַזֹאּת לְרָעָה".

כלומר לבן אמר: -

  • מה שיעקב קיבל זאת היא נדוניתן של בנותי ושכר עבודתו של יעקב.
  • יעקב לא יכול לבוא ללבן או לבניו ולדרוש עוד.
  • בני לבן לא יכולים לעבור לקחת רכוש מיעקב.
  • כל אחד נמצא בצד שלו של הגל. מי שעדרו יעבור לצד השני אפשר יהיה לתפוס אותו ולהעניש אותו כי הוא משתמש באדמה, מים וצמחיה לא שלו. וכך מנע לבן סכסוכי רועים.
  • יעקב מוותר על ירושתו באדמתו של לבן, ראה: ירושת יעקב באדמתו של לבן.
  • יעקב מוותר על נדוניתה של רבקה.
  • יעקב מוותר על בעלות על הצאן, ומסכים שזאת נדוניתן של נשותיו.