ביאור:בראשית כד לז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כד לז: "וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד לז.

וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר[עריכה]

הצעד הרביעי: העבד מתחיל להסביר מה אדונו פקד עליו לעשות.[עריכה]

לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ[עריכה]

  • העבד מודיע שאברהם תקיף בדעתו והשביע אותו. יש כאן איום לאלו שיסרבו לעזור לו.
  • העבד מציין את מקום מושבו של אברהם - כנען.
  • העבד מציין שבארץ כנען גרים כנענים רבים והארץ היא לא חרבה וריקה.
  • העבד רומז על משימתו - להביא אישה לבן אדונו.
  • העבד מדגיש שאסור לו להביא אישה כנענית לבן אדונו.
  • עד כאן, כל אישה שאינה כנענית יכולה להתאים לתפקיד.
  • האישה תצטרך ללכת לכנען ולהיפרד ממשפחתה.
  • אברהם הוא לא מלך הארץ או השליט בכנען.

העבד לא אמר שיצחק גר במדבר באר שבע בקצה ארץ כנען. אולם ניתן להבין שאברהם לא מכבד את הכנענים שהוא חי בתוכם. אבל הפסוק הבא מדגיש שאברהם רצה אישה מבית אביו, כך שלבן ורבקה לא הספיקו להבין שאברהם סולד מהכנענים.