ביאור:בראשית כד כ
בראשית כד כ: "וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד כ.
ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
ראו: בת כמה היתה רבקה בחתונתה?
וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת
[עריכה]כנראה היתה שוקת לחיות בסביבת המעיין/באר, אך השוקת הזו היתה יבשה. העבד רץ מהגמלים 'לקראת' רבקה שחזרה לעיר מכיוון המעיין, כלומר השוקת לחיות שכנה בין המעיין לעיר. רבקה ראתה את הגמלים ואת העבד כאשר היא הלכה לבאר.
העבד רץ לקראתה, ככתוב: "ויַָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ", כלומר הוא התקדם מרחק מה מהשוקת. מכאן שרבקה מיהרה עד השוקת, רוקנה את כדה, ורצה בחזרה למלא את הכד. עם כד מלא מים היא רק מיהרה, ועם כד ריק היא רצה.
גמל צמא יכול לשתות כ-200 ליטרים במספר דקות. סביר להניח שרבקה הביאה לשוקת רק מספר כדים של מים, ושזה הספיק כדי להשקות עשרה גמלים שכנראה לא היו מאוד צמאים.
בצורה זו רבקה ניקתה את הכד ממגע ידיו ופיו של העבד והכד היה נקי.
וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו
[עריכה]ייתכן שהעבד החליט מתי גמליו שתו מספיק ומתי היא התאמצה מספיק. בזמן שהיא השקתה את גמליו, הוא הוציא נזם ושני צמידים מזהב, וכאשר היא היתה לפניו הוא שאל אותה: "בַּת מִי אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי; הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנו לָּלִין" (ביאור:בראשית כד כג). אין ספק שרבקה לא הובילה אפילו חלק קטן מ-2000 ליטר של מים (2 קוב) לכל עשרת הגמלים עד "כִּלּו הַּגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת" (ביאור:בראשית כד כב). הבחינה היתה שהנערה תענה שהיא תשקה את הגמלים. לא היתה דרישה שהיא תשקה את הגמלים במאות ריצות מהבאר לשוקת במשך יותר משעה.
לא נאמר שרבקה מילאה את הכד שוב לפני שחזרה לביתה, הרי נאמר: "וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ, ותַַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (ביאור:בראשית כד כח), כלומר הכד היה ריק כאשר היא רצה לביתה.