ביאור:בראשית כד כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כד כז: "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהוָה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי."



ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
ראו: בת כמה היתה רבקה בחתונתה?

בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי[עריכה]

יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי[עריכה]

  • העבד משתמש בשמו של אדוני אברהם: "יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי".
  • גם לבן מכיר שם זה ואומר לעבד: "בּוֹא בְּרוךְּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כד לא).
  • גם לָבָן ובְּתואֵּל מכבדים את אדוני בשמו וביראה ממנו: "ויַֹּאמְרו,ּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר" (ביאור:בראשית כד נ).

כלומר, לפחות בחוג המשפחה של אברהם, ולפחות בעניינים הנוגעים לאברהם, אנשים מכבדים את אלוהיו.

חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ[עריכה]

לפי מאמר של אראל סגל "חסד - אמת", המושגים אמת וחסד נזכרים יחדיו פעמים רבות. הפירוש המקובל למושגים אלה הוא:

  • אמת = קיום חובה או הבטחה; שורת הדין (כמו המילים מהשורש אמן);
  • חסד = מעשה שמעבר לחובה והבטחה; לפנים משורת הדין (כמו המילה חסיד).

אלוהים מקיים חסד ודברו מתקיים.

מֵעִם אֲדֹנִי[עריכה]

העבד מודה שאלוהים עשה חסד עם אברהם ולא איתו אישית.
העבד מודיע לה, שכל מה שקרה זה מאלוהים, ובהמשך אי אפשר יהיה לשנות דבר.

נָחַנִי יְהוָה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי[עריכה]

העבד מודה לאדוני על החסד שהוא הגיע לבית אחיו של אברהם.
למעשה, החסד והאמת הם שאלוהים הציג לפניו נערה מושלמת מבית אברהם עבור יצחק. את בית נחור היה קל למצוא בעיר נחור ליד העיר חרן. ללא עזרה מיוחדת העבד הגיע "אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (ביאור:בראשית כד י), וסביר שכל נכבדי העיר היו ממשפחת אברהם.
העבד לא מספר לרבקה על מטרת בואו. להפך הוא מטעה אותה לחשוב שמדובר רק במשפחתה. הוא רמז על מטרתו למצוא אישה למישהו בתכשיטים שהוא נתן, אבל לרבקה אין סיבה לחשוב שהעבד בא רק למטרת חיפוש אישה לבן אדונו, ושהיא הנבחרת היחידה.

נושא הברכה[עריכה]

מכיוון שרבקה ראתה את האיש קד, משתחווה ומברך את אלוהים בנוכחותה, אזי כאין ספק שהיא שמעה את דבריו והבינה שהיא מושא הברכה – היינו, שבזכותה בורך אלוהי אברהם על "חַסְדּוֹ ואֲַמִתּוֹ". רבקה חיכתה בכבוד שהעבד יסיים את ברכתו, יתן לה את התכשיטים, ורק אז היא רצה לספר לאימה על שאירע לה.
כך רבקה זכתה לשמוע:

  • "בָּרוךְּ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי" - את שם אלוהי אדון האיש.
  • "אֲדֹנִי אַבְרָהָם" שאדונו של האיש הוא אברהם, אחיו של סבה, נחור.
  • "נָחַנִי יְהוָה בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי" שאברהם הוא ממשפחת אביה, ושהאיש שמח לבוא לבקר את משפחת אדונו.

אפשרי שרבקה שמעה על גבורתו של דודה אברהם בנצחון על ארבעת המלכים משמאל לדמשק (ביאור:בראשית יד טו]]).

רבקה ידעה שאברהם מדבר בה בענין נשואים[עריכה]

למרות שלכל מעשיו ודבריו של העבד יש הסבר תמים שאינו שייך להצעת ארוסין ללא אישור ממשפחת הכלה, רבקה רצתה להאמין שמדובר באירוסין.

רבקה התרגשה מאוד לשמוע את שמו של אברהם דוד אביה. כבר מספר שנים רבקה היתה מודעת לכך שאברהם שואל ועוקב אחרי משפחתה מהאנשים שסיפרו לאברהם אודות משפחתו בחרן. אפשרי שרבקה ידעה שהזכירו את שמה, ככתוב: "ויַֻּגַּד לְאַבְרָהָם, לֵאמֹר ... ובְּתואֵּל, יָלַד אֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית כב כג). לבטח היא חלמה על בן דודה בכנען שאביו מתעניין בה. אבל היא לא ידעה שזה עומד לקרות עכשו.



מקורות[עריכה]

"חסד - אמת", אראל סגל, http://tora.us.fm/tnk1/kma/hvdlim1/xsd_emt.html