ביאור:בראשית כד נח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כד נח: "וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ."



הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ[עריכה]

לבן לא דייק בדבריו, כלומר, לבן לא שאל את רבקה אם היא מוכנה ללכת עם העבד עכשו, אלא בצורה עקיפה הוא שאל אם היא תלך עם האיש ומוכנה להיות אשתו של בן אדונו.

העבד לא הגיב כאשר לבן קרא לרבקה כדי לשאול אותה. העבד לא הסכים שלבן ישאל כל שאלה שהיא. לבן היה חייב להשאר במסגרת השאלה שהעבד שאל את אברהם: "אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי". רק את המילים האלה לבן היה יכול לשאול את רבקה. כל מילה אחרת או רעיון שונה, או נסיון לשכנע את רבקה לא ללכת, לא היו מתקבלים על ידי העבד והיו יוצרים סכנה שהעבד יפעיל כוח צבאי.

זכות הנערה להסכים או לדחות הצעת נישואין[עריכה]

לבן יצר את התקדים בתרבות היהודית שלאישה יש זכות לראות את הבעל לפני שהיא נישאת, וחובה לשאול את האישה אם היא מוכנה להינשא ולתת לה הזדמנות לסרב בנוכחות עדים. החוק הזה הוא אחד מעיקרי זכויות הנשים בעולם.

וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ[עריכה]

חשוב להבין שכשרבקה אמרה שהיא מסכימה ללכת, רבקה לא אמרה שהיא מסכימה להתחתן עם יצחק. רבקה לא וויתרה על זכותה להתנגד לנשואין כאשר היא תגיע ליצחק ותראה אותו. אין ספק שאם היא היתה מתנגדת להיות אשתו של יצחק לאחר שהיא הגיע לכנען, אברהם היה נותן לה לחזור לבית אביה. לכן רבקה כיסתה את פניה (ביאור:בראשית כד סה), כדי שהיא תוכל לסרב בלי שיצחק יראה אותה ויגרם לו נזק נפשי.
מה רבקה ידעה והרגישה:

  • בתואל ולבן ידעו וזכרו את אברהם דודם שעזב לכנען כפי שתרח רצה לעשות, "ויִַּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; ויֵַּצְאו אִּתָּם מֵאורּ כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, ויַָּבֹאו עַּד חָרָן, ויֵַּשְׁבו שָּׁם" (ביאור:בראשית לא לא), ואפשרי שבשלב הזה כבר סיפרו לרבקה מי הוא אברהם.
  • יתכן שבתואל ולבן ידעו על הנצחון של אברהם על ארבעת המלכים משמאל לדמשק, והבינו את עומתו ועושרו. אפשרי שבשלב הזה סיפרו לרבקה על הנצחון הזה.
  • עבד אברהם בא עם "עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, ויֵַּלֶךְ וְכָל טובּ אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית כד י) וסיפר להם: "ויַהוָה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד, ויִַּגְדָּל; ויִַּתֶּן לוֹ צֹאן ובָּקָר, וְכֶסֶף וְזָהָב, ועֲַבָדִם ושְּׁפָחֹת, וגְּמַלִּים וחֲַמֹרִים" (ביאור:בראשית כד לה). כך שרבקה ידעה שהיא הולכת לבית עשיר ומצליח.
  • רבקה הבינה שהיא נבחרה על ידי אלוהים ועברה את הבחינה בדיוק איך שהעבד בקש שאלוהים יראה לו את מי לבחור, והעבד נתן לה כבוד מלכות: "וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוהֶ לַיהוָה; וָאֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת, לָקַחַת אֶת בַּת אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ" (ביאור:בראשית כד מח).
  • רבקה היתה גאה בכך שענתה נכון לעבד, "גַּם אַתָּה שְׁתֵה, וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב" (ביאור:בראשית כד מד).
  • בתואל ולבן כבר הסכימו לנישואין, ככתוב: "ויַַּעַן לָבָן ובְּתואֵּל ויַֹּאמְרו,ּ מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר; לֹא נוכַּל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב" (ביאור:בראשית כד נ). לבטח רבקה הקשיבה לשיחה של הגברים, ואפילו אם לא אז בני הבית סיפרו לה את ההחלטה החשובה הזאת.
  • רבקה ראתה את המתנות שהיא קיבלה ואת המתנות שאימה ולבן קיבלו, ולבטח היא התרשמה מאוד. רבקה לבטח לא רצתה לוותר על המתנות שלה. רבקה הבינה שהיא לא תצטרך יותר להביא מים על כתפה. מעכשו והלאה היא הגבירה בביתו של יצחק ואברהם.
  • ארץ כנען היא לא מקום מסוכן, הן אברהם התעשר מאוד בכנען, והדרך לכנען לא מסוכנת הן אברהם הלך לכנען והעבד בא בשלום לחרן מכנען.
  • רבקה ידעה שהיא יכולה להגיע לכנען, לראות את יצחק ורק אז לעשות את ההחלטה האחרונה. במידה והיא לא תרצה היא תודיע לאברהם שהיא מצטערת אבל היא לא מוכנה להיות אשתו של יצחק. סביר שאברהם היה מוותר לה אם היא היתה בוכה מספיק זמן.

בנוסף רבקה ידעה:

  • העבד היה איש תקיף מאוד ואי-אפשר לעשות ממנו צחוק, כפי שראינו כאשר הוא דחה את האוכל, לא נתן ללבן להאכיל את גמליו, חייליו התנהגו בצורה מכובדת.
  • העבד בא עם חיילים (כ-30 במספר) ממושמעים ביותר. לבן ומשפחתו נעשו שבויים בביתם. העבד בקלות היה יכול לעשות בבית לבן כרצונו.
  • העבד הזהיר את לבן ובתואל שהוא יבחר נערה אחרת אם הם לא יאשרו מיד את הנישואין. רבקה לא רצתה לוותר על ההזדמנות הזאת להתחתן עם בן דודה שאלוהים ברך אותו.
  • העבד הזהיר את לבן שלבן שובר את הבטחתו ומחזיק ללא רשות עבד בביתו, ולכן לבן צפוי לעונש מוות לפי חוק חמורבי מספר 16. רבקה לא רצתה לגרום למותו של אחיה.
  • העבד יאשים אותם במרמה וידרוש את רכושו בחזרה. לבן יתפרסם כאיש שלא מקיים את דבריו.
  • העבד הודיע להם שרבקה נבחרה על ידי אלוהים ואי-אפשר לשנות את זה.
  • לבן קיבל מתנה ענקית מהעבד ולכן לבן לא צריך לתת לה חצי מצאנו.
  • לבן פעל למענה מתוך אהבה, אבל הוא סיכן את המשפחה ואת עתידה כאשר הוא מסרב לתת לה ללכת.

מתי רבקה הסכימה להנשא?[עריכה]

לבן רצה לשאול האם "תֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶהּ" עכשיו: ללא משתה פרידה, ללא חגיגות לכל המשפחה והחברים. רבקה לא הבינה שהשאלה היא האם ברצונה לצאת למסע עכשיו. היא חשבה שהשאלה היא האם היא מוכנה ללכת, והיא הסכימה ללכת.

רבקה ענתה בקיצור נמרץ ובהחלטיות: "אֵלֵךְ". רבקה הסכימה לארוסין, והסכימה ללכת לראות את יצחק. רבקה עדיין לא הסכימה להתחתן עם יצחק ורצתה לראות אותו לפני שהיא מחליטה סופית.

  • כאשר רבקה הסכימה לקבל את הנזם והצמידים, היא כבר הבינה שמדובר בהצעת נישואין עם גבר שלמענו העבד המבוגר עובד, ולא עם האיש שנתן לה את הנזם.
  • רבקה לבטח הבינה שהזר ואביה ואחיה מדברים בעניין נישואיה. לאחר מכן, היא שמעה אותם מסכימים לנישואין. היא לא פרצה בצעקות ובבכי וביקשה לצאת מהסכם הנישואין. היא קיבלה את הצעת האירוסין.
  • רבקה קיבלה בשמחה את המתנות של "כְּלֵי כֶסֶף וכְּלֵי זָהָב, ובְּגָדִים" (ביאור:בראשית כד נג) וראתה שמשפחתה גם מסכימה לקבל את המתנות. ברגע זה נראה שהיא הסכימה להתארס ליצחק המתגורר בארץ רחוקה.
  • רבקה הסכימה ללכת לארץ רחוקה, ולראות את חתנה, אבל לא הסכימה להתחתן.
  • כאשר רבקה כסתה את פניה, היא הודיעה ליצחק שהיא לא הסכימה לנשואין לפני שהיא תראה אותו, ושהוא חייב להסכים להשמע לה בלי לראות אותה.
  • רק כאשר רבקה הסכימה להכנס לאוהל שרה, לקחת את תפקידה כאישה הראשית במחנה יצחק, מעל קטורה או כל אישה אחרת שאברהם או יצחק או בניה יביאו, רק אז רבקה הסכימה להיות אשתו של יצחק, ואימם של זרעו של אברהם שבהם תתקיים ברכת אלוהים.


מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762