ביאור:בראשית כד מ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כד מ: "וַיֹּאמֶר אֵלָי יְהוָה אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ וְהִצְלִיחַ דַּרְכֶּךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד מ.

יְהוָה אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ אִתָּךְ[עריכה]

בפסוק הקודם העבד הסביר ללבן ובתואל שהוא שאל את אברהם האם הוא חייב לקחת בכוח במידה והאישה תסרב ללכת. אפשר היה לצפות שבמשפט הזה העבד יספר מה היתה תשובת אברהם. אבל העבד לא עשה זאת אלא אמר שאברהם הבטיח לו שמלאך אלוהים יעזור לו ולא יהיה חשש שהאישה שהמלאך יבחר לא תסכים.

העבד לא אמר שהוא לא יקח בכוח אם האישה שתיבחר, בכל זאת תתנגד ללכת. דברי אברהם לא מסירים את הפחד מלבן ובתואל. להפך, עכשו הם מבינים שהעבד יטען שהוא פועל לפי בחירת מלאך אלוהים, ואין אפשרות לנערה ומשפחתה להתנגד. העבד עדיין מרשה לעצמו לקחת בכוח את הנערה לפי החלטתו.

לבן ובתאול נמצאים בלחץ כבד: או שהעבד יקח בכוח בלי להתחשב בהם, או שאלוהים יפקוד עליהם לתת את האישה שהוא בחר והמלאך יעניש אותם אם הם יתנגדו, או שהעבד יספר לאברהם, ואברהם, שניצח את ארבעת המלכים, יבוא עם צבאו לדרוש את רבקה.