ביאור:בראשית כד נז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כד נז: "וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד נז.

נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ[עריכה]

לבן היה מודע לחוק חמורבי מספר 16 הפוסק עונש מוות לאיש המסרב לשחרר עבד של איש אחר לפי דרישת הרשות. לבן נזהר לא לסרב. הוא רק ביקש דחייה. העבד סרב לקבל את הדחיה ודרש לצאת. לבן לא היה יכול לסרב בלי לעבור על החוק ולהפוך לבן מוות.

כיוון שלבן לא יכול יותר להתנגד הוא החליט להשתמש בשאלתו של העבד מאברהם נגדו. העבד סיפר ללבן ובתואל שאברהם פקד עליו לקחת (בכוח) אישה לבנו, ולכן העבד שאל "אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי" (ביאור:בראשית כד לט) ואברהם הרשה לאישה לסרב. הדבר האחרון שנשאר ללבן לעשות זה לאפשר לרבקה לקבוע אם היא תלך או לא ומתי.

העבד לא הגיב ולא הסכים לתנאי החדש הזה שצריך גם לשאול את רבקה. עתה לאחר שרבקה כבר קיבלה את "כְּלֵי כֶסֶף וכְּלֵי זָהָב, ובְּגָדִים" (ביאור:בראשית כד נג) תיהיה בעיה אם היא תסרב להתחתן או לנסוע מיד. כמובן שהעבד לא היה מעוניין להביא אישה בניגוד לרצונה, שכן היא עלולה לגרום צרות ליצחק. העבד ידע שאברהם אסר עליו להביא נערה שתסרב לבוא. העבד רצה לשמוע בעצמו את רבקה מסכימה.

זכות הנערה להסכים או לדחות הצעת נישואין[עריכה]

לבן יצר את התקדים בתרבות היהודית שלאישה יש זכות לראות את הבעל לפני שהיא נישאת, וחובה לשאול את האישה אם היא מוכנה להינשא, ולתת לה הזדמנות לסרב בנוכחות עדים. החוק הזה הוא אחד מעיקרי זכויות הנשים בעולם.

אישה היא לא רכוש או חיית בית שניתן למוכרה.


מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762