ביאור:בראשית כד כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כד כח: "וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה."



ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
ראו: בת כמה היתה רבקה בחתונתה?

וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ[עריכה]

רבקה ידעה שאברהם מדבר בה[עריכה]

רבקה התרגשה מאוד ורצה הביתה. לא ברור למה. האם בגלל שהיא שמעה את שמו של אברהם, דוד אביה. כבר מספר שנים רבקה היתה מודעת לכך שאברהם שואל ועוקב אחרי משפחתה מהאנשים שסיפרו לאברהם אודות משפחתו בחרן. אפשרי שרבקה ידעה שהזכירו את שמה, ככתוב: "ויַֻּגַּד לְאַבְרָהָם, לֵאמֹר ... ובְּתואֵּל, יָלַד אֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית כב כג). לבטח היא חלמה על בן דודה בכנען שאביו מתעניין בה. אבל היא לא ידעה שזה עומד לקרות עכשו.

היה ברור לרבקה שהזר מציע לה אירוסין למשפחת אדונו. למזלו של העבד רבקה לא שאלה בפרוש האם אברהם שלח אותו לבקש את ידה לבנו, אלא עזבה אותו בריצה הביתה. אם רבקה היתה שואלת מה כוונתו של העבד, לעבד היתה בעיה לספר את האמת או לשקר ואז היתה נוצרת בעיה בביתה שהזר ביקש את ידה ללא אישור ממשפחתה וגרם לה נזק, או שהיא היתה מסרבת לקחת את המתנות.

רבקה קיבלה את התכשיטים[עריכה]

  • רבקה הבינה שערך התכשיטים רב ואינו יכול להוות תשלום על עבודתה בהשקיית הגמלים והאיש.
  • רבקה הבינה שאורח חשוב, מבית אביה, שחיפש אותם הגיע, ואלוהים הוא זה שהנחה אותו לביתה, ככתוב: "נָחַנִי יְהוָה, בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי" (ביאור:בראשית כד כז).
  • רבקה ידעה שאין לה רשות, ואין זה מכובד שהיא תזמין אותו לביתם - כך גם רחל רצה לביתה: "ותַָּרָץ ותַַּגֵּד לְאָבִיהָ" (ביאור:בראשית כט יב), וגם ציפורה ואחיותיה לא הזמינו את המצרי (משה). (שמות ב כ).
  • רבקה לא סירבה לקבל את התכשיטים, למרות שהיה צריך להיות לה חשש שקבלת התכשיטים היא הסכמה שהזר קנה אותה להיות אישה של אדונו. בנוסף קיימת סכנה שהיא תואשם בגנבה אם האיש יעשה צרות, משום שאין לה שטר קנייה ולא היו עדים למסירת התכשיטים.
  • ייתכן שרבקה היתה צריכה להגיד משהו לפני שהיא נעלמה בריצה, כי מה היה קורה אם נערה יפה יותר היתה באה? ומה היה קורה אם האיש היה נעלם לפני שלבן חזר להזמין אותו?

וַתָּרָץ הַנַּעֲרָ[עריכה]

רבקה נתנה כבוד לאורח ומיהרה לביתה כדי שאחד מאנשי משפחתה יזמין את האורח, ככתוב שלבן אמר: "בּוֹא בְּרוךְּ יְהוָה; לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוץּ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת ומָּקוֹם לַגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית כד לא).

כשמביאים אורח לבית, יש להודיע על כך לבני הבית לפני שהאורח מופיע, וזאת כדי שבני הבית יתכוננו ולא יופתעו, ויכעסו. בני הבית צריכים זמן להתלבש, להסתיר מה שדרוש להסתיר, להכין מקום לאורחים, וכדומה.
למעשה, העבד לא ידע את מקום ביתה ולא היה יכול לרדוף, לכן הוא היה חייב לחכות ולראות את תגובת משפחתה.

העבד גם רצה לראות אם בני משפחת רבקה יאמינו לדבריה של רבקה, שלוודאי יישמעו מופלאים ביותר: "איש בא מהמדבר ונתן לי תכשיטים".

וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ[עריכה]

רבקה הלכה לבית אימה, ולא לבית אביה. רש"י מסביר: "דרך הנשים היתה להיות להן בית לישב בו למלאכתן ואין הבת מגדת אלא לאמה".

גם לשרה היה בית משלה, ככתוב: "ויְַבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" (ביאור:בראשית כד סז), וכך גם נאמר: "ויַָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב ובְּאֹהֶל לֵאָה, ובְּאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא; ויֵַּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה ויַָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל" (ביאור:בראשית לא לג). כלומר, לכל אישה היה בית משלה. ייתכן שאימה של רבקה היתה האישה הראשונה, או לחלופין, שהיא לא היתה האישה הראשונה אלא רק אמם של לבן ורבקה, ילדיו היחידים של בתואל.

רבקה הבינה שהיא קיבלה הצעת ארוסין בלי אישור של אביה ואחיה. היא פחדה מאוד שיהיו לה צרות ואולי לבן יתקיף את הזר. היא חיפשה הגנה בבית אימה ושם, יתכן שהאם תרגיע את לבן ותאסור עליו לכעוס. בכל מקרה לעבד היו כ30 שומרים, ולא בטוח שרבקה ראתה אותם כי היא לא הציעה לתת להם מים. כאשר לבן בא השומרים היו ליד העבד, ואפילו אם היו ללבן כוונות רעות הוא לבטח נרגע מהר מאוד. בכל מקרה כדי לשמור על כבוד המשפחה, לכל מעשה ממעשיו של העבד היה הסבר תמים שאינו קשור בארוסין.

וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה[עריכה]

רבקה סיפרה לאמה מה שהיא שמעה וראתה.
סביר שהיא אמרה שהאיש אמר: "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (ביאור:בראשית כד יז), ולבן שמע את זה, ואחר כך, כאשר האיש אמר ללבן ובתואל: "וָאֹמַר אֵלֶיהָ, הַשְׁקִינִי נָא" (ביאור:בראשית כד מה), לבן שמע את ההבדל, אבל לא תיקן את העבד ולא העליב אותו.