ביאור:בראשית כט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כט יב: "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט יב.


וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ[עריכה]

בת כמה היתה רחל[עריכה]

רבקה רצה לספר לאמה ולא לאביה, ואחיה הצעיר, לבן, שמע שזר עשיר הציע נישואין לאחותו. רחל רצה לאביה ולא לאימה. רחל הבינה שאביה ישמח לשמוע אודות אחותו רבקה, ולכן היא רצה אליו תחילה. רבקה חששה שבתואל יסרב, מפני שהזר לא נתן לו כבוד ולא ביקש את ידה ממנו. לכן היא רצה לאימה והורתה ללבן אחיה להזמין את הזר לביתם. רחל רצה ישר לאביה אודות בן אחותו, וכך לא נוצרה בעיה שיעקב פגע בכבודו של לבן.

בת כמה היתה רחל[עריכה]

  • רחל היתה רועת צאן – בנות מעל גיל 6 היו רועות אן עד שהן התארסו, התחתנו או נראו כנשים.
  • רחל לא שאלה את יעקב דבר, אלא מיד רצה הביתה. היא אפילו לא דאגה לצאן שנשאר ללא השגחה.
  • יעקב הציע ללבן לעבוד עבור רחל במשך שבע שנים כדי לתת לה זמן לגדול (ולעשו להירגע).
  • רחל היתה מתוארת כ"יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" (ביאור:בראשית כט יז) בדומה לאסתר שנלקחה לבית המלך לתחרות: "וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה" (ביאור:אסתר ב ז). אסתר נלקחה לאחשוורוש לאחר 4 שנים ורחל נישאה ליעקב לאחר שבע שנים, כלומר בזמן פגישת יעקב עם רחל, יעקב העריך שייקח לה עוד שבע שנים להתבגר ולהיות מתאימה לנשואין.
  • ניתן לנחש שרחל היתה נערה כבת (±3)12, והיתה כבת 20 בנשואיה ליעקב.

אֲחִי אָבִיהָ הוּא[עריכה]

יעקב לא היה אחיו של לבן. לבן היה דודו, אחי אמו.

סביר להניח שרחל ידעה שלאביה אין אח, וייתכן שהיא ידעה שלאביה היתה אחות בשם רבקה. יעקב לא אמר לרחל את שמו כי בבית לבן לא ידעו את שמות בני רבקה.

יעקב ציין שהוא " אֲחִי אָבִיהָ הוּא". "אֲחִי" זה כינוי: לאח, חצי אח, בן, קרוב, חבר, ואפילו זר. יעקב קרא לרועים הזרים: "אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם" (ביאור:בראשית כט ד).

  • "אֲחִי אָבִיהָ" רמז לרחל שיעקב מכיר את אביה או שהוא קרוב משפחה.
  • מהעובדה שיעקב נישק אותה ובכה היא הבינה שהוא קרוב משפחה קרוב מאוד.

בֶן רִבְקָה הוּא[עריכה]

אם רחל ידעה אודות רבקה, אחותו של לבן אביה שעזבה את חרן לפני כ-60 שנה, אז למשפט היה משמעות בשבילה.

דברי יעקב אינם ברורים. לא ברור שהרועים ידעו מי היא רבקה ומי הוא בנה. לא ברור שהרועים ידעו את קרבת המשפחה של רבקה ללבן, וכך אפשר היה להבין שרבקה היתה אשתו של לבן ויעקב הוא בנה, חצי אח של רחל. הרועים, שלבטח שמעו את דברי יעקב, לא הבינו מה הקשר בין הזר לבין לבן או רחל, וייתכן שזאת היתה מטרתו של יעקב, לבלבל אותם.

מתנות?[עריכה]

מזל שיצחק לא נתן ליעקב מתנות להביא ללבן, משום שאם יעקב היה נותן מתנות לרחל זאת היתה כבר הצעת אירוסין. כך, ליעקב לא היה מה לתת לרחל. הוא לא הציע לה נישואין והוא לא שבר את המנהג לבוא לאביה בכבוד "כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית יט לא) ולבקש את ידה של רחל. למעשה לא ברור שרחל ידעה שיעקב רוצה לשאת אותה, ושלבן אביה הסכים לתת אותה עד לרגע שלבן לקח אותה "ומכר" אותה ליעקב.

וַתָּרָץ וַתַּגֵּד[עריכה]

  • לא ברור אם רחל רצה מפחד או משמחה. כך או כך, היא הבינה שזה חשוב לאביה. גם רחל, כרבקה וציפורה, לא הזמינה את הזר לבית בלי להודיע בבית.
  • לבן היה בבית ורחל מצאה אותו מיד והיתה חופשיה לבוא לאביה ולספר לו על שהתרחש.