ביאור:בראשית כט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כט ה: "וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר[עריכה]

לָבָן בֶּן נָחוֹר[עריכה]

לבן היה "בֶּן בְּתואֵּל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה" (ביאור:בראשית כח ה) ולא בנו של נחור, אולם כאן נאמר "לָבָן בֶּן נָחוֹר", והרועים ענו "יָדָעְנוּ" כאילו שקיים אדם כזה – לבן בן נחור.

  • המילה "בן" פירושה כל צאצא, כולל נכדים ונינים - כשם שכולנו 'בני ישראל' לדורות.
  • נחור היה מפורסם יותר מבתואל, ולכן יעקב שייך את לבן לנחור סבו, והרועים הבינו שכך הוא עשה.
  • יעקב רצה להראות שהוא יודע אודות משפחת לבן, אבל לא לפרטי פרטים, כדי לא להבהיל את הרועים שמא הוא אדם זר המחפש להרע ללבן.
  • ייתכן שהיו מספר אנשים בשם לבן בעיר, וכך הזכרת שם סבו צמצמה את התשובה ללבן שהוא מחפש.
  • אנו יודעים שלבן גר בעיר נחור, ככתוב על עבד אברהם שהלך "אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (ביאור:בראשית כד י) ושם הוא מצא את רבקה ואת לבן. הרועים ענו "יָדָעְנוּ" את לבן בן העיר נחור, במיוחד שהם הכירו אישית את רחל בת לבן.

יָדָעְנוּ[עריכה]

"הַיְדַעְתֶּם" - "יָדָעְנוּ". אמנות התשובות. תשובה מצומצמת, נכונה, מדויקת שאינה מוסיפה פרטים. למרות שהרועים ידעו אודות לבן בן נחור, מתשובתם לא משתמע שלבן בן נחור חי, ולכן יעקב היה חייב לשאול שאלה נוספת: "הֲשָׁלוֹם לוֹ" (ביאור:בראשית כט ו).