ביאור:בראשית כט לב
בראשית כט לב: "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן, כִּי אָמְרָה: כִּי רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי, כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט לב.
כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי
[עריכה]לאה רצתה ללדת ליעקב בן, ואכן היא זכתה בבקשתה וזכתה ללדת את בכורו של יעקב, ולהביא לו בן ולא בת.
ניתן לראות מדברי לאה:
- היא מאמינה באלוהי יעקב, ומשתמשת בשמו המפורש.
- היא התפללה והאמינה שאלוהים שמע לבקשותיה.
- היא מודעת שלמרות שיעקב נשא אותה ראשונה, היא לא אשתו הראשונה, והיא עניה בביתו. היא חסרת כוח והשפעה.
- היא מודעת שיעקב אמנם מקיים איתה יחסים אבל אינו אוהב אותה ומעדיף את אחותה היפה.
- היא מאמינה שתמורת השמחה שהיא הביאה לו בן, יעקב יאהב אותה.
בהמשך אנו רואים שהיא למדה תוך זמן קצר שלא רק שזה לא עזר, ולא גרם שיעקב יאהב אותה, התברר לה שהיא שנואה.
רְאוּבֵן
[עריכה]כידוע יעקב נולד זעיר ונשאר זעיר כל חייו (גובה מטר וקצת) (ביאור:בראשית כו לד).
סביר שלאה חששה שיוולד לה ילד זעיר כאביו. סביר שלאה, כבת משפחת רועי צאן, ידעה שוולד של כבשה נראה כמו אביו ואימו, הן כך יעקב כיוון את צבע עורם של הכבשים שנועדו להיות רכושו. ייתכן שלאה נכנסה להריון ביום חתונתה, לפני שהיה לה תחרות עם רחל, אהבת נפשו של יעקב. סביר שלאה דאגה במשך כל ההריון מה יהיה גודל הוולד, וכאשר הוא נולד, לאה התפעמה משמחה ורצה לכל השכנות והחברות והראתה להם שהתינוק הוא גדול ובריא. היא אמרה לכולם: 'ראו בן, ראו בן', במשמעות ראו כמה בני הוא גדול ויפה. וכך קיבל הבן הראשון של יעקב את שמו "רְאוּבֵן"
כִּי רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי, כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי
[עריכה]עורך התורה הסביר: "כִּי רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי" - זה הסבר אפשרי למילה "רְאוּ" אולם אין שום הסבר למילה "בֵן" מדבריה.
סביר מאוד שיעקב שמע שלאה אמרה בשמחה "רְאוּ-בֵן", והבין שהיא שמחה שלא נולד לה בן קטן וזעיר כמוהו. לא ברור אם הוא נעלב או לא, אולם לבטח שמחתו בבכורו היתה מהולה בצער שאשתו בשמחתה מעליבה את גודלו הזעיר, ובכורו מנציח את זעירותו. לבטח שזה לא גרם לו לאהוב אותה יותר.
אין חובה לקחת את דברי לאה, או דברי העורך שחושב מה לאה חשבה ואמרה, כאמת מוחלטת.
- כך גם ההסבר לשמו של יעקב (ביאור:בראשית כה כו) הוא אפשרי, אולם לא נראה שזה הסבר שלם. שמו של יעקב הוא למעשה בקשה מאלוהים: יה'-עקב, במשמעות: ה' יעקב וישמור על התינוק הזעיר והמסכן הזה, שבקושי שרד את ילדותו, אביו אהב אותו פחות (ביאור:בראשית כה כח), ואביו רצה למנות את עשו, אחיו הגדול, להיות האפטרופוס שלו כי הוא לא חשב שיעקב יוכל לפרנס או להגן על עצמו לאחר מות אביו ואימו. ולכן אפילו לאחר שעשו השתמש בשמו של יעקב כמילת גנאי (ביאור:בראשית כז לו), יעקב התעקש לשמור על שמו אפילו שאלוהים פעמים אסר עליו להשתמש בשם הזה, ולהשתמש רק בשם "יִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לב כט), (ביאור:בראשית לה י).
- כך גם השם החדש של יעקב "יִשְׂרָאֵל" לא מבוסס על המילים, "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל" (ביאור:בראשית לב כט), הן יעקב נלחם רק עם מלאך אלוהים ולא באמת ניצח את אלוהים, ואפילו הוא לא שרה בנוכחות אלוהים אלא רק שמע וחלם עליו. וגם ללא עזרת אלוהים הוא לא היה נעשה לשר, שליט עליון המנצח אנשים, אפילו שהוא ברך את פרעה כאילו שהוא מעל פרעה (ביאור:בראשית מז ז).
- כך גם שמו של "פָּרֶץ" היה מגיע לאחיו שפרץ ראשון (ביאור:בראשית לח כט).