ביאור:בראשית לח כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבהרה: דף זה הוא דף במרחב הביאור של ויקיטקסט. משמעות הדברים, שבנוסף לטקסט המבואר דף זה מכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. למעבר לביאורים מסורתיים לטקסט (במידה וקיימים) יש לחפש דף שהמילה "ביאור:" אינה מופיעה בתחילת שמו

מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ[עריכה]

וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ[עריכה]

התינוק, שהוציא יד וקשרו על ידו חוט שני, השיב ידו. למה נאמר "כְּמֵשִׁיב" - כאילו שהוא השיב. ייתכן שיש כאן רמז שהתינוק לא השיב את ידו מעצמו, אלא שהמילדת דחפה את היד חזרה, כדי שהתינוק יצא עם ראשו קדימה ולא יסבך את הלידה ויגרום למות התינוקות או האם. 'הכאילו' רומז שהמילדת עשתה זאת. לדעתה הבכור היה זה שפרץ את הדרך ושהוציא את היד, והיא חשבה שהוא יצא ראשון. המילדת נדהמה שהיא גרמה לתינוק שפרץ לאבד את בכורתו, לכן נאמר שהתינוק, מעצמו, השיב את ידו, כמשיב.

אולם . . . - וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו[עריכה]

האחים זזו והתגלגלו ברחם, נאבקו ונלחצו, והאח השני יצא ראשון ללא בעיות וסיבוכים. ניתן לשער את ההקלה שעברה על המילדת כשהלידה נגמרה בשלום.

אולם המילה "וְהִנֵּה" היא מילת פליאה, כשם שהתפלאו שיש תאומים, ככתוב: "וְהִנֵּה תְאוֹמִים" (ביאור:בראשיל לח כז). המילדת והמשפחה התפלאו שהתינוק שלא הוציא את ידו, יצא ראשון והפך לבכור.

היתה יכולה להתפתח שאלה חוקית מי הוא הבכור, אבל החליטו שזה שכל גופו יצא ראשון הוא הבכור. חלק של הגוף שנראה ראשון אינו מעניק בכורה.

מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ[עריכה]

התינוק הראשון יצא. המילדת פרצה בצעקת שמחה "מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ" כשהיא ראתה אותו שלם ובריא, המילדת חשבה שזה התינוק שידו פרצה ראשונה. אולם היא פרצה בקריאתה לפני שאנו יודעים אם היא ידעה שלתינוק הזה אין את חוט השני.

  • היא צעקה לפני שהיא ידעה: היא מברכת את התינוק שפרץ ראשון, והוציא את היד, בשאלה "מַה פָּרַצְתָּ" והתאמצת להיות הבכור.
  • היא צעקה אחרי שהיא ידעה: היא שואלת מה נאבקת וזכית, אחרי שאחיך הוציא את היד לפרוץ ולצאת ראשון בפרצה הפרוצה.

הרמב"ן מציין: חזקת עליך חוזק לשון רש"י וענין פרץ בכל מקום נתיצת הגדר ועברו מן פרוץ גדרו (ישעיהו ה ה) למה פרצת גדריה (תהלים פ יג) ובלשונם (סוכה כו) פרצה קוראה לגנב אבל יאמר בלשון הקדש על כל עובר גבול הדבר ופרצת ימה וקדמה (ביאור:בראשית כח יד) ויפרוץ האיש מאד מאד (ביאור:בראשית ל מג) ולכן אמר בכאן בהיות הראשון כמשיב ידו והוא מהר לצאת.

יד אלוהים חייבת להיות כאן. והתינוק הראשון זכה בשם פרץ. ואכן פרץ וחצרון בונ זכו להיות אביהם של דוד מלך ישראל.