ביאור:בראשית לח יט
בראשית לח יט: "וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ וַתָּסַר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לח יט.
וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ
[עריכה]וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ
[עריכה]לאחר שתמר השיגה את מבוקשה היא הסתלקה מהר לפני שגברים אחרים יבאו, יכירו אותה או יחזיקו בה. תמר נעלמה כאילו שהיא לא היתה שם, ככתוב: "וַיֹּאמְרוּ: לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה" (ביאור:בראשית לח כא).
וַתָּסַר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ
[עריכה]נראה כאילו שהצעיף הוא הסימן הברור להיותה קדשה. לא לגמרי ברור אם היה לה אוהל או שהיא קיימה את המגע עם יהודה באזור פתוח. בכל אופן לא נאמר שהיא קיפלה את האוהל העמיסה והלכה. אפשרי שהצעיף הזה היה מספיק גדול לכיסוי המעשה.
וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ
[עריכה]תמר חזרה לשדר שהיא אלמנה, לא מעוניינת ביחסים חדשים, משפחת אביה או משפחת בעלה מטפלים בה ואין לה טענות.
תמר לא נסתה לתקשר עם יהודה. היא ידעה את הסכנה, לכן היא בקשה את "חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ" (ביאור:בראשית לח יח). תמר ידעה שיהודה יכעס מאוד כאשר יוודע לו שהיא בהריון. תמר ידעה שיהודה ינצל את ההזדמנות להרוג אותה כדי שהוא לא יצטרך לתת לא את שלה. תמר הניחה שיהיה לה מספיק זמן להראות את ההוכחות, לפני שהיא תוענש.