ביאור:בראשית לח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית לח ד: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לח ד.

וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן[עריכה]

הפועל "וַתִּקְרָא" מלמד אותנו שאשת יהודה העניקה לבנה את שמו אונן ולא יהודה.

השם של אונן היה טוב כמו כל שם אחר. בהמשך, בגלל הדרך שאונן מנע מתמר להכנס להריון וסרב להקים זרע לאחיר הבכור ,אלוהים הרג גם אותו, וכך שמו של אונן הפך לשם רע.