ביאור:בראשית לח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לח ה: "וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ."



וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן[עריכה]

וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה[עריכה]

לאחר הבן הבכור ער, יהודה נתן לאשתו לבחור שמות לבניו.

וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ[עריכה]

רש"י מסביר שכְזִיב היא אכזיב, ובא מהשורש אכזבה. כלומר שהיא התאכזבה. היא אכן תמות אחרי שני בניה הבכורים, ושמה לא צוין.

נחל כזיב נמצא בצפון כנען ומרכז את מי הגשמים מהר מירון לכיוון הים התיכון. אכזיב היה ישוב קדום בגליל המערבי. לא ברור אם זה המקום בו אשת יהודה ילדה את שלה, ולא ברור למה הכתוב מדגיש את מקום הולדתו של שלה.