ביאור:בראשית לח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לח ג: "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר."



וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר[עריכה]

וַיִּקְרָא[עריכה]

וַיִּקְרָא - בזכר - יהודה בחר את השם הזה לבנו בכורו, להבדיל מלאה ורחל שבחרו שמות לבניו של יעקב.
הרמב"ן אומר שהשם מראה את העתיד ושהוא הוער מן העולם. יהודה ייתכן שלא הבין את השם או שלא היה לו איכפת מהשם.

ער ייתכן שרומז למילה רע, כי בהמשך נכתב: "וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיְמִתֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית לח ז). לער היה תפקיד קטן מאוד ולמרות המאמץ בגידולו, והמאמץ ליבם את אשתו, בסוף לא נשאר לו זרע.