ביאור:בראשית לח ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית לח ל: "וְאַחַר יָצָא אָחִיו אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לח ל.

וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח[עריכה]

אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי[עריכה]

התינוק השני יצא עם חוט השני על ידו. מקובל ששני הוא גוון של אדום, המופק מביצי כנימת מגן, עֲפָצִים שעל עצי אלון. החוט לבטח התלכלך בדם אדום ונדבק ליד התינוק ולא קל היה לראות אותו מיד.

המילדת לא קראה לו בלידתו. שמו של זרח ניתן לו אחר כך, וזה לזכר העובדה שהוא זרח ראשון, כדברי רש"י: "ע"ש זריחת מראית השני".