ביאור:בראשית כט טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כט טז: "וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת[עריכה]

בזמנו יצחק ציווה על יעקב לשאת אישה אחת (ביחיד) מבנות לבן, כדבריו: "קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ, וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כח ב), ואלוהים אמר ליעקב: "ושְּׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כח טו). יעקב הבין שהוא חייב למלא את פקודת אביו, ושאלוהים יעזור לו. אלוהים עזר ליעקב ויצר מצב שבו ללבן היו רק שתי בנות צעירות לא נשואות, ללא בנים.

  • אם ללבן היתה רק בת אחת לא נשואה, יעקב היה מוגבל רק לאישה הזאת, וכך לא היו נולדים לו הרבה בנים.
  • אם ללבן היו הרבה בנות לא נשואות, יעקב היה צריך להמציא מבחן, כשם שעבד אברהם עשה, וזאת כדי לדעת את מי לקחת, כלומר, מי הראויה לזכות בברכת אלוהים. לפי חוקי חמורבי איש יכול לשאת רק אישה אחת, אבל מותר לו הרבה פילגשים.
  • אם ללבן היו בנות נשואות, ליעקב היו מתחרים במשפחה: מעמדו לא היה רם, לבן לא היה מתחשב בו, וילדי הבית היו משפיעים לרעה על ילדיו של יעקב (ראה גירוש ישמעאל (ביאור:בראשית כא ט)). בנוסף היתה נוצרת בעיה שהבנות האלה, בעליהן וילדיהן היו רוצים להצטרף ליעקב, כשם שערב רב הצטרפו לבני ישראל ביציאת מצרים (שמות יב לח).
  • אם היו ללבן עוד חתנים, יעקב היה לומד מהם אודות נדונייתו ושכרו. הידע הזה היה מפריע לתוכניתו של אלוהים אשר היא: להשאיר את יעקב הרבה שנים בחרן, להביא ליעקב הרבה בנים, להביא את יוסף אחרון, בן יחיד לרחל האהובה, וליצור מתח במשפחה (לאחר מות רחל, יוסף היה הרבה יותר עשיר מאחיו).

אחרי שלבן שמע שיצחק פקד על יעקב: "וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כח ב), הוא לא רצה שיצחק ורבקה יאשימו אותו על כך שנתן את הבת הנחותה, ולכן הוא החליט לתת ליעקב את כל בנותיו. כך גם היה לדוד שנשא את שתי (כל) בנותיו של שאול (שמואל א יד מט), ולא נוצר חתן אחר, בעל זכות למלוכה לפניו במידה ובני שאול ימותו במלחמה.

שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל[עריכה]

גם על יעקב ועשו נאמר: "ויַֻּגַּד לְרִבְקָה, אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל; ותִַּשְׁלַח ותִַּקְרָא לְיַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן" (ביאור:בראשית כז מב), אולם עשו ויעקב היו תאומים כך שלא מדובר בהפרש בגיל.

  • הַגְּדֹלָה - הבכורה, בלי להתחשב בגודל הפיזי. משום ששמה של לאה מופיע ראשון סביר שהיא נולדה לפני רחל.
  • הַגְּדֹלָה - לאה היתה גדולה בגופה ורחל היתה קטנה למרות שהן היו קרובות בגילן, ואולי אפילו תאומות.
  • הַגְּדֹלָה - גדולה בגילה. לאה כבר היתה אישה, ורחל, "הַקְּטַנָּה", היתה עדיין נערה שעוד לא סיימה להתפתח.

מכיוון שזוג המילים: גדול-קטן מופיע כדי לתאר את עשו ויעקב ואת לאה ורחל, חז"ל שיערו שלאה היתה מיועדת לעשו, אם הוא היה מצטרף ליעקב. אולם קשה להאמין שאלוהים היה מאפשר ליעקב לא לשאת את לאה.