ביאור:בראשית כט לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כט לא: "וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט לא.

וַיַּרְא יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה[עריכה]

"שְׂנוּאָה" - מתועבת, שמרגישים כלפיה עוינות, איבה, דחייה, רצון להרע. 'שנואה' זאת מילה חריפה מאוד. ראו: שנאה. שנאה יכולה לגרום לאנשים להרוג ולרצוח את השנוא עליהם. במקרים שבהם הכתוב השתמש בפועל 'ש-נ-א', הסיפור כמעט נגמר ברצח:

  • "וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי ותְַּשַׁלְּחונִּי מֵאִתְּכֶם" (ביאור:בראשית כו כז) - אנשי גרר גירשו את יצחק למדבר אחרי שסתמו לו את הבארות.
  • "ויִַּשְׂנְאו אֹּתוֹ, וְלֹא יָכְלו דַּּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (ביאור:בראשית לז ד) - אחי יוסף חשבו לרצוח את יוסף.

העורך טוען שיעקב שנא את לאה, ולכן אלוהים פתח את רחמה של לאה כדי שהיא תלד במהירות, בעוד שרחל עקרה. העובדות שלאה ילדה ושרחל היתה עקרה (במשך מספר שנים) הן נכונות, אולם אין הוכחה שיעקב שנא את לאה או שאלוהים התערב בהריונות של לאה. אין צורך להאשים את יעקב בשנאה ואת אדוני בהתערבות כדי להבין למה לאה ילדה ורחל נשארה עקרה. קיימת דעה שאלוהים גורם לעקרות וגורם למחלות ואסונות. אלוהים כעס על איוב כדי להפריך דעה זאת בדבריו: "תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק" (איוב מ ח).

אנו חייבים להתעלם מהסברו של העורך ולהסיק מהעובדות על טיב היחסים בין יעקב ללאה.

אישה אהובה[עריכה]

אין ספק שכאשר לגבר יש יותר מאישה אחת נוצרת תחרות בין הנשים ואישה אחת נעשית יותר אהובה.

  • אישה עקרה תבוא לבעל יותר פעמים כדי להיכנס להריון, מה גם שהיא אינה בהריון, אינה עסוקה עם תינוקות וגופה לא נפגע מלידות. כל אלה הן סיבות לבעל לאהוב אותה יותר. כשם שקרה לאֶלְקָנָה "ולְּחַנָּה, יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם: כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב, ויַהוָה סָגַר רַחְמָהּ" (שמואל א א ה).
  • במקרה של רחל ולאה, רחל היתה צעירה ויפה יותר ויעקב אהב אותה מאז שהוא ראה אותה לראשונה. יעקב רצה להשוויץ באשתו היפה כדי להוכיח שאלוהים בירך אותו.

שְׂנוּאָה?[עריכה]

לאה נתנה לבן השני שלה את השם שמעון, כי "שָׁמַע יְהוָה כִּי שְׂנואָּה אָנֹכִי, ויִַּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה; ותִַּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן" (בראשית כט לג). ניתן להבין שלאה הרגישה שהיא לא אהובה ושמתוך כעס היא טענה שיעקב שונא אותה, אולם זה לא מחייב שיעקב באמת שנא אותה או שאלוהים חשב שיעקב שנא אותה.

ייתכן שלאה הרגישה מושפלת יחסית לאחותה הצעירה, וייתכן שגם סבלה מחוסר תשומת לב, כפי שהיא מקווה שבעלה ילווה אותה, ולכן היא קראה לבן השלישי לוי. בבן הרביעי, יהודה, לאה נרגעה, ולא הציק לה יותר היחס של יעקב. יעקב לא הכה את לאה. הוא לא כעס עליה אפילו פעם אחת. הוא לא נמנע מלבוא אליה. לאה ילדה לו את בנו הבכור ועוד שישה ילדים. הוא לא פגע בילדיה בגללה. הוא ביקש רשות ממנה ומרחל לברוח לכנען. הוא לקח אותה איתו לכנען. הוא העניק לה את הזכות להיות נושאת הברכה של אלוהים. היה לה אוהל משלה. הוא הציב אותה בדרגה מעל האמות בפגישה עם עשו. הוא קבר אותה במערת המכפלה. הוא העניק ברכה יפה מאוד ליהודה בנה של לאה. הוא רצה להיקבר איתה ועם אבותיו. ייתכן שיעקב לא אהב אותה מאוד, אבל לבטח הוא לא שנא אותה.

תוכניתו של אלוהים[עריכה]

אלוהים רצה שליעקב יהיו תריסר בנים, והם ירדו למצרים כמשפחה גדולה וחזקה, כפי שאלוהים אמר לאברהם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" (ביאור:בראשית טו יג).

אלוהים פתח "אֶת רַחְמָהּ" של לאה, אבל לא נאמר שאלוהים גרם לעקרותה של רחל. עקרות היתה במשפחת רחל מעודף הורמון החלב (ביאור:בראשית כ ז), וכך נרפאה שרה בגרר (ביאור:בראשית כ יז) ורבקה אחריה (ביאור:בראשית כו יב).
אין ספק שאלוהים לא מעניש נשים בעקרות. אלוהים לא פגע בה, אבל גם לא הזדרז לעזור לה.

אלוהים ידע שרצונותיהם של רחל ויעקב יגרמו קשיים לתוכניתו להביא הרבה בנים ליעקב:

  • אלוהים ידע שיעקב התאהב ביופיה של רחל, ככתוב: "ורָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה" (ביאור:בראשית כט יז), ומיד הוא נישק אותה להראות בעלות (ביאור:בראשית כט יא), כי הוא רצה להראות לאביו ואחיו שלמרות שהוא זעיר (ביאור:בראשית כה כו), הוא יכול למצוא את האישה היפה ביותר בעולם, ולא צריך שעשו יביא לו אישה לבחירה (ביאור:בראשית כו לד), ולא צריך לכפות עליו נסיון ללכת ללבן לקבל אישה כדי להוכיח שמגיעה לו ברכת יצחק (ביאור:בראשית כח ב).
  • אלוהים ידע שחשוב ליעקב שאשתו תהיה יפה לתצוגה, והוא יעדיף לא לפגוע בגופה היפה עם מספר רב של הריונות.
  • אלוהים ידע שרחל שואבת את כוחה מיופיה, ולכן יעקב ואביה נשמעים לרצונה, וגם היא לא תרצה להסתכן בהריונות רבים שיפגעו ביופיה.
  • אלוהים ידע שיעקב ירצה רק ילד אחד או שנים עם רחל, כנהוג במשפחת אברהם, ולא יסתכן בעוד הריונות שכידוע בתקופה ההיא היו מסוכנים מאוד, ונשים רבות מתו בצירי לידה (ביאור:בראשית לה יח), במיוחד כאשר מילדת עם נסיון של שנים רבות לא איתה (ביאור:בראשית לה ח). כך לרבקה ולתמר היו סיבוכים כאשר יד התינוק יצאה ראשונה.
  • אלוהים ידע שרחל לבדה לא תוכל להביא תריסר בנים ליעקב.
  • אלוהים ידע שלאחר שרחל תלד בן אחד, היא תמנע משאר הנשים ללדת ורק תתאמץ להביא בן אחד נוסף ליעקב, ולכן בנה צריך להיות האחרון לאחר שנולדו ליעקב מספיק בנים.


כדי להביא ליעקב תריסר בנים, אלוהים לא מיהר לעזור לרחל להכנס להריון, גרם ללבן לתת את לאה ראשונה, ועוד הוסיף שתי שפחות לבנותיו בתקווה שבסוף גם השפחות ילדו ליעקב.


כיוון שלאה הרגישה שנואה, היא חשבה שיותר ילדים יעזרו לה לזכות באהבת יעקב (כט לב). רחל הגאה נמנעה מלהכנס להריון בהתחלה וסביר שהיא עודדה את לאה להביא ילדים כדי לוודא האם ילדיו של יעקב יצאו זעירים כמוהו. רק לאחר שלאה הביאה 4 בנים גדולים ובריאים, רחל תרצה להכנס להריון ואז יתברר לה שיש לה קשיים להכנס להריון. רחל תבהל שבמידה ולא יהיה לה בן, בזקנותה, היא תהיה תלויה בבני לאה ולא יהיה לה חלק בברכת אלוהים ליעקב, ולכן היא תדרוש שיעקב יבוא לשפחתה. למען שיוויון, לאה תמהר לתת גם היא את שפחתה, ועוד לאה תצטרף לשפחות, ושלושתן יהיו בהריון ביחד, פעמיים. רק בסוף, כאשר היו ליעקב עשר בנים, אלוהים ריפא את רחל ואיפשר לה להכנס להריון, וכך יוסף בן רחל היה בן זקונים אהוב על אביו ושנוא על אחיו. זה יצר מתח במשפחה שהביא למכירת יוסף למצרים, עליתו לגדולה, והרעב שהביא את משפחתו אליו למצרים, והכל לפי תוכניתו של אלוהים, כדברי יוסף: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב" (ביאור:בראשית נ כ).

וְרָחֵל עֲקָרָה[עריכה]

קיימות מספר אפשרויות שונות, וייתכן שכל האפשרויות התקיימו ביחד:

  1. אלוהים סגר את רחמה של רחל כדי שהיא תלד את הבן האחרון של יעקב, הוא יהיה בן זקונים אהוב (ביאור:בראשית לז ג), ותתחיל קנאה ושנאה בין האחים (ביאור:בראשית לז ד), וכך יוסף יגיע למצרים.

  2. רחל סבלה מאותה בעיה בריאותית של הנשים במשפחה, שקשה להן להכנס להריון. כך נאמר על שרי (שייתכן והיתה אחותה של מלכה שהיתה סבתא רבא של רחל), "וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה, אֵין לָהּ וָלָד" (ביאור:בראשית יא ל), וכך נאמר על רבקה שהיתה דודתה של רחל, "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא" (ביאור:בראשית כה כא).

  3. לרחל היה מזל רע עם המחזור שלה. סביר שיעקב עבד בשדה יום ולילה, כדבריו: "בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה, וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי" (ביאור:בראשית לא מ), וסביר שרק למסיבת הירח החדש הוא ביקר בביתו, ואז רחל היתה בזמן הלא מתאים של המחזור.

  4. אולם קיימת אפשרות שרחל גרמה ל"עקרותה" בכוונה.
  • אין ספק שידעו בזמנו איך לא להכנס להריון, ככתוב על לאה, "וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת" כרצונה (ביאור:בראשית כט לה).
  • כידוע יעקב נולד קטן, זעיר (ביאור:בראשית כו לד), וכך הוא סבל כל חייו, כדבריו, "מְעַט וְרָעִים, הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי" (ביאור:בראשית מז ט).
  • רחל היתה רועת צאן והיא ידעה שוולד של כבשה נראה כמו אביו או אימו, ולכן ייתכן שהיא חששה שליעקב יוולדו ילדים זעירים והם יסבלו כל חייהם כיעקב. ייתכן שהיא התנגדה בכל תוקף לקבל בן זעיר כמו יעקב.
  • רחל לא הכירה את משפחת אברהם ולא ידעה מה היא שכיחות ילדים זעירים במשפחה. אפשרי שהיא לא הבינה שיעקב היה קטן בגלל שאחיו התאום גדל על חשבונו.
  • לקח לרחל מעל לחמש שנים לפני שהיא התחננה ליעקב שיעזור לה להביא בן (ביאור:בראשית ל א), וזה זמן ארוך מהצפוי.
  • לכן, ייתכן שכדי להמנע מבן זעיר, והבושה הכרוכה בזה (נראה שרחל היתה רגישה לחרפה (ביאור:בראשית ל כג)), רחל היפה נמנעה מלהכנס להריון על ידי זה שהיא לא באה לאוהל יעקב בימים המתאימים במחזור להכנס להריון.
  • רחל חיכתה לראות מה יקרה ללאה. לאה ילדה בן ראשון גדול, אולם ייתכן שרחל חשבה שזה מזל וייתכן שהתינוק לא ימשיך להתפתח. בשנה החמישית לנשואיה עם יעקב, כאשר ללאה כבר נולדו ארבע בנים והראשון כבר היה כבן ארבע, רחל הבינה שחששותיה לא התאמתו, והגיע הזמן להכנס להריון לפני שהיא לא תהיה שותפה לברכת אלוהים לאבות. לאחר כמה חודשים, בשנה השישית או שביעית היא נכנסה להריון וילדה את יוסף בשנה השביעית (בראשית ל כד).