ביאור:בראשית לה יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית לה יח: "וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין."



בנימין[עריכה]

ראו מאמר: (ואביו קרא לו בנימין )

מה רחל התכוונה לומר בשם "בֶּן אוֹנִי"[עריכה]

נאמר שלרחל היו קשיים בזמן הלידה (ביאור:בראשית לה טז), ולמרות הכאבים ופחד המוות היא שמעה את המילדת אומרת לה: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", ולרחל היה מספיק כוח בזמן צאת "נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי". אנו רואים שהיא שמעה נולד לה בן והודיעה את השם שהיא בחרה לו.

"בֶּן אוֹנִי" מה הפרוש?[עריכה]

לבטח רחל לא כתבה את המילה "אוני" ולא עשתה איות למילדת, כך שלא בטוח שרחל אמרה זאת ב'א' או 'ע'. ואנחנו לא הינו שם לשמוע בדיוק את המבטע והבטוי של רחל ההולכת למות. לא בטוח שהמילדת שמעה את השם בברור בזמן שרחל היתה בכאבים איומים וכולם התרגשו לעזור לה.
קיימת טענה שהיא נתנה שם בארמית או אכדית, ויעקב תירגם לשפת הקודש.

  • אוני - רש"י מפרש 'צערי'. אין פסוק בתנ"ך שמוכיח טענה זו.
  • INU - באכדית פרושו 'עין' - כמו - בן בבת עיני, שזכיתי לראותו.
  • און - אל השמש המצרי - "וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית מא מה).
  • אוני - און הבל, מרמה, רשע, עוול: "מַעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי אָוֶן, וּפֹעַל חָמָס בְּכַפֵּיהֶם" (ישעיהו נט ו)
  • אוני - כוח, עוז - "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז" (ביאור:בראשית מט ג).
  • אוני - צרות, עמל, - "זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור [יִקְצָר] אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה" (משלי כח ב).
  • און - עבודה זרה - "כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר" (שמואל א טו כג).
  • עוני - חוסר כל רכוש, צער, כאב, עמל - "כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי" (ביאור:בראשית לא מב), "רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו" (שמות ג ז).
  • עווני - עוון - "נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים, עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" (שמות לד ז)

נראה שהשם שרחל בחרה מבוסס על מילה שאינה ברורה.

מה חשבה רחל[עריכה]

  1. רחל זכרה את עוונותיה כשגנבה את התרפים ושיקרה לאביה. ייתכן שהיא פחדה שאלוהים יעניש את בנה הנולד. אולם סביר שהיה טיהרה את עצמה וזרקה את התרפים ונזמי אוזנה לפי הוראת יעקב. בכל אופן ייתכן שהיא רואה את מותה בגיל צעיר כעונש ולכן היא מתודה על עוונותיה.
  2. רחל בוכה שבנה הנולד גרם לה כאבים קשים ומוות ואומרת לו שהוא גרם לעמל, כאב, וצער.
  3. רחל שמחה שנולד לה בן, כדיברי המילדת: "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן", כלומר רחל פחדה שלא יהיה לה בן, אלא יוסף בלבד. והיא מאחלת לתינוק עוז וכוח.
  4. רחל רצתה לתת לו שם של בן אלוהי השמש (?), או מודה לתרפי אביה כדי לעזור לו בחייו ללא אימו.

לבטח רחל לא נתנה שם שלילי כמו: שקר, צער, עני, עוון, עמל, כאב, לבנה, שהיא כל כך רצתה, כדבריה: "יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר" (ביאור:בראשית ל כד). השם מוכרח להיות שם חיובי וטוב, שאימו האוהבת העניקה לו כמתנת פרידה ובתקווה שהשם יעזור לו בחייו.

פתרונו של יעקב[עריכה]

כדי למנוע בעיות במשמעות שמו של התינוק, יעקב הבין את בקשתה של אשתו האהובה, ושינה את השם להביע כוח ועוז - "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (ביאור:בראשית מט כז), בנימין - בן ימין - כוח וגבורה - "יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל" (תהלים קיח טז).