ביאור:בראשית לה כג
בראשית לה כג: "בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה כג.
וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר[עריכה]
יעקב מצהיר את בניו:
- בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב: רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן
- בְּנֵי רָחֵל: יוֹסֵף וּבִנְיָמִן (ביאור:בראשית לה כד)
- וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל: דָּן וְנַפְתָּלִי (ביאור:בראשית לה כה)
- וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה: גָּד וְאָשֵׁר (ביאור:בראשית לה כו)
מה אפשר ללמוד מזה:
- יעקב החליט להכיר בכל בניו כילדיו שלו (חוקי חמורבי מספר 170), ולהעניק לכולם את ברכת אלוהים - הוא לא עשה כאברהם שגרש את לוט, ואחר כך את ישמעאל, וגם לא כיצחק שרצה שיעקב יהיה עבד לעשו וקרה ההפך.
- יעקב החליט להעניש את ראובן ולהקטין את חלקו על ידי הוספת ארבעת בני הפילגשים.
- יעקב נשא את לאה ראשונה. אולם בגלל שרחל היתה תקיפה יותר ויפה יותר, ויעקב אהב אותה יותר, בחייה רחל היתה האישה הראשונה במעלה. אבל אחרי מותה של רחל, לאה נעשתה האישה הראשונה, וכך היא מופיעה ראשונה.
- בלהה מופיעה לפני זילפה. יעקב קיבל את בלהה מרחל לפני שהוא קיבל את זילפה מלאה, ובלהה הביאה בנים ליעקב לפני זלפה, לכן מקומה הוא השלישי וזלפה אחרונה.
- למרות שיעקב מכיר בילדי השפחות כבניו לכל דבר (ראו: חוקי חמורבי מספר 170, בני הפילגשים מקבלים שווה, אבל בוחרים אחרונים בחלוקה), יעקב לא העניק לשפחות מעמד של אישה ולא שיחרר אותן.
- בסוף רשימת הבנים נאמר "אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם" (ביאור:בראשית לה כו) - למרות שבנימין נולד בכנען "בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה" (ביאור:בראשית לה יט). מכאן שכותב הקטע לא היה מדויק, ודבר זה מעלה חשד על כל מידע שהוא סיפק.
- למרות שראובן שכב עם בלהה והרגיז את אביו, יעקב לא העיז לפגוע בו ולמנוע ממנו את הבכורה. הן אם הוא היה פוגע בראובן, אז הבכורה היתה עוברת לשמעון שהרגיז אותו גם כן, וגם לוי העליב אותו קשות. כך יהודה לאט לאט נעשה הבכור באחים.
- סדר הילדים הוא לפי האמהות ולא לפי הגיל של הילדים עצמם. כלומר עדין לבנות לבן וילדיהן היתה עדיפות על בנות הפילגשים.
- דינה לא מוזכרת. יעקב התעלם ממנה ועשה ממנה חיה-מתה. היא לא זכתה בשבט. הוא לא חיתן אותה, או נתן לה נחלה כפי שאיוב עשה לבנותיו (איוב מב טו). היא ירדה למצרים עם משפחתו אבל ללא ילדים משל עצמה (ביאור:בראשית מו טו). ובסוף ימיו, בברכתו, היא לא מוזכרת.