ביאור:בראשית לה ג

בראשית לה ג: "וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לה ג.

לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי

יעקב הסביר לאנשיו למה הם יוצאים למסע:

אלוהים אמר: "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם; וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ, בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ" (ביאור:בראשית לה א)
יעקב אמר: "וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי"

נראה שיעקב עשה שינויים משמעותיים והסתיר את האמת ממשפחתו:

"הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ" הוחלף ב-"הָעֹנֶה אֹתִי". יעקב נותן את הרושם שכאשר הוא מדבר, אלוהים מיד מופיע ועונה לו, ולא שאלוהים מופיע לפניו בהפתעה ונותן לו פקודות.
"בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ" הוחלף ב-"בְּיוֹם צָרָתִי". אלוהים הצהיר שיעקב ברח כי הוא פשע לאחיו. יעקב הסתיר את חטאו. אלוהים דיבר על מקרה יחיד ומסוים – גנבת הברכה של עשו. יעקב מדבר כללית על כל צרה שהיתה לו "בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי": ברח מעשו, ברח מלבן, פחד מהתקפה של עשו, דינה נאנסה בשכם.
"וְשֶׁב שָׁם" - יעקב השמיט את הפקודה להשאר בבת-אל. כנראה יעקב לא חשב לקיים את הפקודה הזאת ולכן הוא לא גילה אותה לאנשיו.
"בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי" - יעקב הוסיף את המשפט הזה. ניתן להבין שיעקב חושש שאלוהים שמר עליו בעבר, אבל לא ישמור עליו בעתיד.

אלוהים הנחה את יעקב להמשיך בהקמת העם וכיבוש הארץ. אלוהים התעלם ולא הזכיר את הנדר של יעקב כי אלוהים לא הסכים לתנאים החצופים ההם. יעקב מגיב כאילו שאלוהים דורש ממנו לקיים את הבטחתו: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר: אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי, וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ." (ביאור:בראשית כח כב). יעקב אמר את זה כתנאי, והוא עכשו מסכים שאלוהים קיים את הבטחתו והוא מוכן למלא את חלקו ולקבל את אלוהים כאלוהיו.

וַיְהִי עִמָּדִי

"עִמָּדִי" ביחיד. יעקב שם את עצמו במרכז העולם, הכל נעשה בשבילו. בשבילו נברא העולם. אפילו בחלום יוסף: "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (ביאור:בראשית לז ט) יעקב מיד שם את עצמו בראש כאילו שהוא השמש, ככתוב שיעקב אמר: "הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה" (ביאור:בראשית לז י). אלוהים עשה את מעשיו למען עם ישראל, למען בני יעקב, למען ללמד אותנו תורה, ויעקב חושב שהכל היה רק בשבילו ובזכותו.