ביאור:בראשית כח כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית כח כב: "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כח כב.

הבטחת יעקב[עריכה]

וְהָאֶבֶן הַזֹּאת[עריכה]

כזכור, בחלום יעקב: "ויַַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר ויִַּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו ויַָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵבָּה; ויִַּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ" (ביאור:בראשית כח יח) – רש"י טוען שלאבן הזו התכוון יעקב כשהבטיח שבמקומה יבנה בית אלוהים. המקום היה ליד "בֵּית אֵל וְאולָּם לוזּ שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (ביאור:בראשית כח יט).

יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים[עריכה]

יעקב הצהיר: "מַה נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶהּ: אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (ביאור:בראשית כח יז), והוסיף שבמקום הזה הוא שם מצבה ושבעתיד הוא מבטיח לבנות שם בית אלוהים. בחייו יעקב לא בנה את בית האלוהים במקום הזה, ולא נתן מעשר לאדוני במקום הזה. ניתן להבין שיעקב עוד לא היה בטוח שאלוהים מילא את הבטחתו במלואה.

וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ[עריכה]

מעשר לבית אדוני ראינו כבר אצל אברהם באומרו למלכי צדק - "ובָּרוךְּ אֵל עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ; ויִַּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל" (ביאור:בראשית יד כ). מכאן שמנהג המעשר כבר היה קיים.

התוספת: "תִּתֶּן לִי" - אינו ברורה. יעקב לא אמר מכל אשר יהיה לי אתן מעשר, אלא רק ממה שאלוהים ייתן לו. לכן השאלה היא מה נתן אדוני ליעקב?
יעקב עבד וקיבל משכורת מלבן. משכורת של רועה צאן היתה נקובה בחוקי חמורבי כ-6 GUR לשנה. יעקב קיבל הרבה יותר מזה כי חריצותו וכישרונותיו הביאו רווחי עתק ללבן. ליעקב היה מגיע מלבן, אפילו ללא עבודה, ירושה של אברהם, נדוניה של רבקה, ונדוניה של רחל ולאה. אולם, האם כל הרכוש והעושר שצבר יעקב בחייו נחשב למה שאלוהים 'נתן לו'? לבן הכיר בהתעשרות המפתיעה שלו ואמר ליעקב: "ויְַבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז), כלומר לבן חשב שההצלחה של יעקב היתה מעל ומעבר להצלחה רגילה, ולכן הצלחתו היא בזכות אלוהים.

קשה מאוד לדעת מה היתה התוספת שאדוני נתן ליעקב מעבר למה שיעקב השיג בעבודה רגילה. ולפי זה שיעקב לא נתן דבר, ניתן להניח שהוא לא ידע מה אלוהים נתן לו.

ייתכן שיעקב חשב שהכל בא לו בזכות חריצותו, שכן הוא אמר: "כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן" (ביאור:בראשית לא ו), "אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים" (ביאור:בראשית לא מב).

יעקב אמר לנשותיו שאלוהים אמר לו "אָנֹכִי הָאֵל, בֵּית אֵל, אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵבָּה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר; עַתָּה, קוםּ צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹאּת וְשׁובּ אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ" (ביאור:בראשית לא יג). אולם, אלוהים אמר לו רק "שׁובּ אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ ולְּמוֹלַדְתֶּךָ; וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (ביאור:בראשית לא ג). אלוהים לא הזכיר את הנדר. יעקב השתמש בנדר כדי ללחוץ על נשותיו לעזור לו לקיים את הנדר ואת פקודת אדוני.

יעקב נדר שהוא יבנה בית לאלוהים וייתן לאלוהים מעשר, אולם לא מסופר שיעקב בנה בית לאלוהים. יעקב לא מיהר לחזור לבית אל, אלא התיישב בסוכות, ככתוב: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה ויִַּבֶן לוֹ בָּיִת" (ביאור:בראשית לג יז) וקנה "חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (ביאור:בראשית לג יט). ניתן לראות שלפחות חלק מהבטחתו יעקב קיים ליד שכם: "ויַַּצֶבּ שָׁם מִזְבֵּחַ; ויִַּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לג כ). מאוחר יותר, בפקודת אלוהים "קוםּ עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם; ועֲַשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ" (ביאור:בראשית לה א), יעקב טיהר את ביתו ומשפחתו ובנה מזבח לאדוני בבית-אל, אך הוא לא התיישב שם, אלא המשיך "ויִַּסַּע יִשְׂרָאֵל ויֵַּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל עֵדֶר" (ביאור:בראשית לה כא).

בכל התקופה בחרן ליעקב היה בגד ללבוש ואוכל. יעקב חזר בשלום לבית אביו עשיר מאוד. נראה שאלוהים נתן ליעקב כבקשתו, וסיפק את דרישתו של יצחק להוכיח שאלוהים בחר את יעקב כממשיכו של אברהם ויצחק.

לא ברור למה יעקב לא קיים את הבטחתו לבנות בית אלוהים ולתת מעשר בבית אל. בזמנו, אלוהים לא ענה ליעקב ולכן אלוהים לא הסכים לתנאים שיעקב הציב, כמו כן אלוהים אף פעם לא הזכיר ליעקב את נדרו. סביר להניח שבעיני אלוהים לנדר הזה לא היה ערך, וכנראה גם יעקב הבין שהבטחתו לא היתה מציאותית או מחייבת.

בהמשך אנו רואים שלאחר שיעקב בנה את המזבח בבית אל, ושמו שונה בשנית לישראל, אלוהים לא כל כך שמר עליו, וכך אנו רואים את צרותיו של יעקב: רחל מתה, בנימין היה ילד מיוחד, יוסף הוציא דיבה רעה על אחיו, האחים שנאו את יוסף, חלומותיו של יוסף לא מצאו חן בעיניו, יוסף נעלם בגלל שהוא שלח אותו לשכם, היה רעב כבד בכנען, ומושל מצרים עשה להם צרות. כמובן היו גם שמחות: משפחתו התרחבה מאוד הודות לחתונות ולידות, המשפחה היתה מאוחדת, כולם נשארו ודאגו לו, ובסוף יוסף נמצא חי.

עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ[עריכה]

מקובל שיעקב הבטיח 'מעשר', עשירית.
אין ספק שאלוהים לא צריך כסף ומתנות, הן יעקב יצא בחוסר כול ויחזור עשיר, יוסף הגיע למצרים כעבד ונעשה משנה למלך.

לכן קיימת אפשרות שיעקב הבטיח פי עשר ממה שהוא קיבל. הוא יעשיר את אלוהים בפי עשר.

בהתבסס על העבר:

  • אברהם ושרה קיבלו מאלוהים רק בן אחד - את יצחק.
  • יצחק ורבקה קיבלו מאלוהים רק בן אחד שישא את ברכת אלוהים - את יעקב, כפי שאלוהים אמר ליעקב בלילה ההוא: "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ" (ביאור:בראשית כח יג).

מכאן ניתן להבין שיעקב מבטיח לעשות הרבה ילדים, הרבה בני ישראל, פי עשר - לפחות עשר בנים, וכך לקדם ולהעשיר את אלוהים.