ביאור:בראשית כח א
בראשית כח א: "וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כח א.
לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן
[עריכה]מדוע פקד יצחק על יעקב לא לשאת אישה מבנות כנען?
- יצחק זכר את פקודת אברהם אביו לעבדו: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ" (ביאור:בראשית כד ג), ולכן הוא חשב שכך גם עליו לעשות.
- יצחק אהב מאוד את אמו ואת אשתו שבאו מחרן, ככתוב: "ויֶַּאֱהָבֶהָ, ויִַּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ" (ביאור:בראשית כד סז), ולכן הוא חשב שבנות חרן הן נשים טובות.
- רבקה פקדה על יצחק ואיימה בהתאבדות: "קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת" וכנען (ביאור:בראשית כז מו) עכשיו שהוא עיוור, ועשו כועס עליו, יצחק פחד שרבקה באמת תתאבד אם יעקב יישא אישה כנענית.
- יצחק לא היה מרוצה מהנשים שעשו נשא: "ותִַּהְיֶין מֹרַת רוחַּ לְיִצְחָק ולְּרִבְקָה" (ביאור:בראשית כו לה).
- ייתכן שיצחק רצה לנסות את יעקב ולשלוח אותו לחרן בחוסר כל כדי לוודא שאלוהים בחר בו ויעזור לו, ואם יעקב יכשל, אז עניין הבכורה ייפתר לטובת עשו.
הנשים מכנען יהיו קשורות למשפחתן בכנען וכך תרבות האלילים של כנען תוטבע בנכדיו. גם בחרן הילדים של יצחק יגדלו בתרבות אלילית עם התרפים של לבן, אבל הם ינותקו מחרן ויחזרו לכנען עוד בעודם ילדים רכים. למעשה, יצחק לא פקד על יעקב להישאר בחרן זמן מה. ייתכן שיצחק חשב שיעקב יחזור מיד.
בשלב הזה, כאשר כל עם ישראל היה תלוי לפחות באב אחד ואם אחת, היה מאוד חשוב שניניו של אברהם יתייחסו לברכת אדוני במלוא הרצינות, ושהילדים ישמעו את סיפורי האבות ויאמינו באלוהי אברהם ויצחק. ואכן, כל האימהות: שרה, רבקה ולאה היו מחרן וכיבדו את אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, וזכו להיות קבורות במערת המכפלה.
הבאת נשים מחרן
[עריכה]יצחק שלח את יעקב לשאת אישה מחרן, מולדתם של אברהם, שרה ורבקה. לאחר שיעקב נשא את רחל ולאה המנהג הזה חדל. חשיבותן של נשים מחרן ירדה, ויעקב לא שלח את בניו לשאת נשים מחרן. אפילו רחל שמרה על תרפיו של אביה, וכנראה גם היא המשיכה להאמין באלוהי אביה, ולא נקברה במערת המכפלה.[1]
בני יעקב נשאו נשים כנעניות כרצונם ויוסף נשא אישה מצרית. לא נאמר שנישואי התערובת האלה גרמו נזק לעם ישראל. הנה תמר עשתה מאמץ עליון, וסיכנה את נפשה, כדי להביא בנים שיהיו חלק מעם ישראל וברכתו. אולם במשך הדורות, נשואי תערובת הביאו נזק מסוים לברכת אדוני ולעם ישראל, אך עם זאת העם היהודי שרד.
פרידה
[עריכה]בעקדת יצחק אמר המלאך לאברהם: "וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" (ביאור:בראשית כב יב), והכוונה היתה, 'מהיום והלאה אל תעשה מאומה בעניין יצחק. אלוהים ביקש שתעלה את יצחק עליו, עשיתי זאת, אלוהים הציל את חייו, והוא שייך לאלוהים בלבד. אתה גמרת את תפקידך. אתה משוחרר ואל תתערב בחייו.' ואכן אברהם לא מדבר ולא מתערב יותר בחייו של יצחק. כאשר אברהם החליט להביא אישה, הוא העביר את התפקיד לעבדו, זקן ביתו, וביקש שמלאך אלוהים יעזור לעבד למצוא אישה (ביאור:בראשית כד ז).
כאן יצחק נפרד מיעקב. הוא מעביר לאלוהים את האחריות ליעקב ומנער את חוצנו ממנו, ככתוב: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ" (ביאור:בראשית כח ג). יצחק לא נתן ליעקב מתנה לדרך. יעקב מתחיל בחוסר כל. כל שנשאר ליעקב זה רק הצוואה שיצחק העניק לו ומילות הברכה בפרידה. יעקב יחונך על ידי לבן ויודרך על ידי ואלוהים מכאן והלאה. יעקב ישתהה בדרכו חזרה ליצחק, ולא ברור כמה זמן הוא היה איתו עד מותו של יצחק. בכל אופן, לא נאמר שיצחק דיבר או התערב בחייו של יעקב ובניו.
לאחר הברכה הזאת יצחק לא יעשה מאומה ליעקב. הוא גמר.
הערות שוליים
[עריכה]- ^ "וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי" (מלכים א יא כו) פילג את העם ובנה עגלים בבית-אל ודן, כנראה בגלל חולשת אמונת צאצאיה של רחל באלוהי ישראל.