ביאור:בראשית כח ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כח ט: "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה."



עַל נָשָׁיו[עריכה]

מה עשו שמע[עריכה]

עשו שמע שיצחק אמר ליעקב:

עשו שמע שיצחק שולח את יעקב ללבן שבחרן כדי לשאת את אחת מבנותיו כי בנות כנען אינן טובות בעיניו. לכן עשו חשב "כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן, בְּעֵינֵי, יִצְחָק אָבִיו" (ביאור:בראשית כח ז), הרי שתי נשותיו היו חיתיות. עשו חשב שישמעאל בן אברהם יהיה ייחוס מספיק טוב בשבילו.

חוקי נישואין[עריכה]

בחוקי חמורבי שהיו מקובלים בתקופת האבות בארצות בני קדם היתה נטייה להגביל אישה אחת לכל גבר.

  • אדם היה רשאי לשאת אישה אחרת במקרים הבאים: אם אשתו מתה או חלתה, עזבה אותו, או אם היא גורשה על ידו בהתאם לחוק, לאחר תשלום מלא של נדונייתה.
  • אישה רשאית לתת את שפחתה כפילגש לבעלה אם היא לא ילדה לבעלה ילדים.
  • האישה הראשונה שאדם נושא תמיד נשארת האישה הראשית.
  1. המטרה של חוקי חמורבי היתה להביא שלום בית ושלווה לעם, משום שכאשר לגבר יש רק אישה אחת, אז כל איש יכול למצוא לעצמו אישה. כך נמנע מצב שבו אוכלוסייה של לוחמים צעירים וכועסים חוטפים ילדות או נשים והורגים את בעליהם.
  2. נישואין לאישה אחת מביא להגבלת מספר הילדים, ולכן הילדים ירשו חלקת אדמה גדולה יותר בנחלת אביהם ולא יסבלו עוני או נישול. הבעיה הזאת לא קיימת בין רועי צאן כי כל עוד יש הרים ונחלים, ביצות ומדבריות שאין עליהם בעלות או שאינם בשימוש חקלאי, ניתן להגדיל את הרכוש ככל שיהיו יותר בנים.

אולם, עשו לא דבק בתרבות הוריו. עשו לקח לעצמו שתי נשים כמנהג אנשי כנען, וכאשר הוא שמע את דברי יצחק, הוא נשא אישה נוספת, את מחלת בת ישמעאל, כאילו שזה היה הפתרון.

עַל נָשָׁיו[עריכה]

עַל: מעל, בנוסף, (להיות עליון)
בחירת המילה "עַל", ביחד עם ציון ייחוסה כבתו של ישמעאל וכ"אֲחוֹת נְבָיוֹת", מעיד על הכבוד שלו זכתה מחלת בת ישמעאל.
סביר להניח שישמעאל או נבות אמרו לעשו שמחלת חייבת להיות האישה הראשית, כפי שלבן אמר ליעקב: "וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי" (ביאור:בראשית לא נ). כלומר מחלת בת-ישמעאל היתה בנוסף לשתי נשותיו הראשונות של עשו ומעליהן במעמדה, היינו, היא נעשתה לאישה הראשית.

בהמשך מופיעה רשימה שונה של נשותיו של עשו: עָדָה, בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה, בַּת צִבְעוֹן הַחִוִיּ, בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת (בראשית לו ג). ניתן לראות ששלושת הנשים ברשימה הראשונה לא ילדו לעשו ילדים, ושביוצאו מכנען היו לעשו 5 בנים מהנשים שצוינו ברשימה השנייה.

ניתן להבין שהיו שני נוסחים ושהעורך הביא שתי רשימות שונות של שמות. סביר שלעשו היו בסך הכל רק שלוש נשים, והשלישית היתה מָחֲלַת או בָּשְׂמַת בת ישמעאל, אבל לא שתיהן. לא נראה שיצחק ורבקה התרגשו מאשתו החדשה של עשו. שניהם כנראה התעלמו מהן ומילדיהן כי יצחק היה חולה ורבקה חיכתה לראות מה יהיה עם יעקב בחרן.