ביאור:בראשית כח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית כח ו: "וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן."



וַיַּרְא עֵשָׂו[עריכה]

עשו שמע מה יצחק אמר ליעקב. עשו ראה שיצחק שולח את יעקב ללבן.

הפועל "ירא" פירושו לפחד, והפועל "ראה" פירושו לראות. בהתעלמות מהניקוד שהוסף לטקסט מאוחר יותר, ייתכן שעשו שמע, ראה ואז נבהל ופחד, ככתוב: "וירא עשו".

אבל יצחק לא אמר לעשו דבר:

  • יצחק לא שלח אותו לשאת אישה בחרן.
  • יצחק לא ביקש שיגרש את נשותיו הכנעניות.

כאן רואים "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוסָּר" (משלי יג כד) - אולם האם יצחק אהב את עשו אפילו עכשיו?

ייתכן שעשו נעלב מכך שיצחק לא דיבר איתו והעניק לו ברכה על תנאי מאלוהים כמו ליעקב. בכל אופן, עשו לא אמר דבר, נשא אישה חדשה מעל נשותיו, וחיכה שנים רבות לראות אם ברכת אלוהים תתקיים ביעקב.