קטגוריה:בראשית כח ו

<< | ספר בראשית • פרק כ"ח • פסוק ו' | >>

וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען.

וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרְכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.

המהדורה המוטעמת:

וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרְﬞכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיַּ֣רְא וַ - ו' החיבור
יַּ֣רְא - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqw3ms עֵשָׂ֗ו עֵשָׂ֗ו - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 6215
מורפ': HNp כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־בֵרַ֣ךְ בֵרַ֣ךְ - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1288
מורפ': HVpp3ms יִצְחָק֮ יִצְחָק֮ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3327
מורפ': HNp אֶֽת אֶֽת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יַעֲקֹב֒ יַעֲקֹב֒ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp וְשִׁלַּ֤ח וְ - ו' החיבור
שִׁלַּ֤ח - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vpp3ms אֹתוֹ֙ אֹת - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms פַּדֶּ֣נָֽה פַּדֶּ֣נָֽ - שם עצם, פרטי
ה - סיומת, ה' המגמה

צורת יסוד: 6307+
מורפ': HNp/Sd אֲרָ֔ם אֲרָ֔ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 6307
מורפ': HNp לָקַֽחַת לָ - מילת יחס
קַֽחַת - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/3947
מורפ': HR/Vqc־ל֥וֹ ל֥ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms מִשָּׁ֖ם מִ - מילת יחס
שָּׁ֖ם - תואר הפועל

צורת יסוד: m/8033
מורפ': HR/D אִשָּׁ֑ה אִשָּׁ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfsa בְּבָרֲכ֣וֹ בְּ - מילת יחס
בָרֲכ֣ - פועל, פיעל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: b/1288
מורפ': HR/Vpc/Sp3ms אֹת֔וֹ אֹת֔ - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms וַיְצַ֤ו וַ - ו' החיבור
יְצַ֤ו - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/6680
מורפ': HC/Vpw3ms עָלָיו֙ עָלָי - מילת יחס
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms לֵאמֹ֔ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֔ר - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תִקַּ֥ח תִקַּ֥ח - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqi2ms אִשָּׁ֖ה אִשָּׁ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfsa מִבְּנ֥וֹת מִ - מילת יחס
בְּנ֥וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: m/1323
מורפ': HR/Ncfpc כְּנָֽעַן כְּנָֽעַן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3667 a
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיַּ֣רְא מונח (משרת, דרגא 5) עֵשָׂ֗ו רביעי (משנה, דרגא 3)

כִּֽי־בֵרַ֣ךְ מונח (משרת, דרגא 5) יִצְחָק֮ זרקא (משנה, דרגא 3)

אֶֽת־יַעֲקֹב֒ סגול (מלך, דרגא 2)

וְשִׁלַּ֤ח מהפך (משרת, דרגא 5) אֹתוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

פַּדֶּ֣נָֽה מונח (משרת, דרגא 5) אֲרָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לָקַֽחַת־ל֥וֹ מרכא (משרת, דרגא 5) מִשָּׁ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

אִשָּׁ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

בְּבָרֲכ֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) אֹת֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיְצַ֤ו מהפך (משרת, דרגא 5) עָלָיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לֵאמֹ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לֹֽא־תִקַּ֥ח מרכא (משרת, דרגא 5) אִשָּׁ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

מִבְּנ֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) כְּנָֽעַן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה, בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן",

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַחֲזָא עֵשָׂו אֲרֵי בָרֵיךְ יִצְחָק יָת יַעֲקֹב וְשַׁלַּח יָתֵיהּ לְפַדַּן דַּאֲרָם לְמִסַּב לֵיהּ מִתַּמָּן אִתְּתָא בִּדְבָרֵיךְ יָתֵיהּ וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי לְמֵימַר לָא תִּסַּב אִתְּתָא מִבְּנָת כְּנָעַן׃
ירושלמי (יונתן):	וַחֲמָא עֵשָו אֲרוּם בְּרִיךְ יִצְחָק יַת יַעֲקב וְשָׁדַר יָתֵיהּ לְפַדַן אֲרָם לְמֵיסַב לֵיהּ מִתַּמָן אִיתָא כַּד בְּרִיךְ יָתֵיהּ וּפַקֵיד עֲלוֹי לְמֵימָר לָא תִיסַב אִיתָא מִבְּנַתְהוֹן דִכְנַעֲנָאֵי:

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב: בברכות אחרונות הללו נתן לו את ארץ כנען שניתנה לאברהם וגם אמר לו לקחת אשה ממשפחתו וגם ציוהו שלא לקחת מבנות כנען, חשב עשו בלבו מה שנשאתי מבנות כנען גזל ממני ברכת אברהן ולקח את בת ישמעאל ממשפחת אברהם חשב בלבו שמא מעתה אזכה לנחלת אברהם:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

וכאשר שמע עשו שבירך יצחק עוד את אחיו וציווה שלא יקח אשה מבנות כנען, הלך אל דודו ולקח בתו ושמה "בשמת" (בראשית לו, ג), גם מחלת; כמו יתרו, שהוא על דעתי חובב (שופטים ד, יא):

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

בברכו אותו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען. מעשה אבות יעשו בנים וע"כ צוה שלא יקח מבנות כנען כי אם ממשפחתו ומבית אביו כמו שצוה עליו אברהם אביו:

ומה שחזר וברכו עוד הוא שאמר ויברך אותו ויצוהו וחזר הברכה כמה פעמים שאמר כי ברך יצחק את יעקב ואמר עוד בברכו אותו, כדי לקיים לחתום הענין משלם שלא תאמר שנתברך תחלה שלא מדעת לכך חזר כאן וברכו ברצונו, וז"ש בב"ר לפי שהיו הברכות מפוקפקות והיכן נתאוששו בידו כאן, ויברך אותו, אין קיום הגט אלא בחותמיו שלא תאמר שאילולא שרמה יעקב את אביו לא נטל הברכות ת"ל ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ע"כ.

והנה בכאן חתם ברכתו שברך אותו תחלה ומצינו שהברכה משתלשלת מדור לדור מבריאת העולם, באדם הראשון כתיב (בראשית א) ויברך אותם אלהים, נתקלל העולם בדור המבול והוצרך לברכה וברך לנח שנאמר (שם ט) ויברך אלהים את נח ואת בניו, חטאו בדור הפלגה ובא אברהם ומסר הברכות בידו, אמר לו והיה ברכה אתה מקור הברכה תברך לכל מי שתרצה, והיה אברהם ראוי לברך את ישמעאל כי הוא הבכור והיה המנהג בראשונים כי הבכור היה בידו הברכה והיה האב מברך אותו, ואברהם לא ברך לישמעאל מפני שעיקר זרעו היה יצחק שנאמר (בראשית כא) כי ביצחק יקרא לך זרע, גם לא ברך ליצחק שלא להטיל קנאה ביניהם, וכיון שנסתלק מברכת שניהם בא הקדוש ב"ה וברכו שנאמר (שם כה) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו, ויצחק היה ראוי לברך את עשו כי הוא הבכור, ועשה יעקב המעשה ההוא כדי ליטול הברכות ואבד עשו את הבכורה והברכה ונתרוקן משניהם, יעקב כשהעמיד י"ב שבטים היו הברכות ראויות לראובן שהיה הבכור, ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף, וכשנתקיימו הברכות ליעקב שהוא השלישי לאבות יש לנו בזה הבטחה גדולה בגלותנו השלישי שיתקיימו בנו בזמן הגאולה.

וכשם שמצינו ששרו של עשו הסכים על הברכות שנאמר (בראשית לב) ויברך אותו שם, כן בזמן הגאולה עתידים מלכי הגוים שיסכימו בברכותינו, הוא שהבטיחנו הנביא (ישעיה מט) והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני ה' אשר לא יבושו קוי.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"וירא עשו כי ברך יצחק" והנה עשו גם שראה שיצחק כשברך את יעקב צוהו שלא יקח אשה מבנות כנען שזה היה נגד ברכתו. מ"מ לא שת לבו לכל זה זולתי כי בראותו:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ו - ז) "וירא עשו." כי ברך אותו שתי ברכות, א] "שברך את יעקב בעת ששלח אותו פדנה ארם", ב] "בברכו אתו," הברכה הראשונה, ויצו עליו, מצות לא תעשה, "לא תקח אשה מבנות כנען, ויעקב שמע" לדברי אביו בשני הצוויים, במה "שהלך פדנה ארם," שממילא לא יקח מבנות כנען ויקח מבנות לבן:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

וירא עשו כי ברך וגו'. פסוק זה אין לו גזרה ואם גזרתו הוא וילך עשו אל ישמעאל היה מספיק בפסוק שאחרי זה וירא עשו כי רעות:

אכן כוונת הכתוב היא להודיע שידע עשו הליכת יעקב ואופנה, כי הלך במצות אביו ואמו וגם למצות קיחת אשה וגם ברכוהו בשלחם אותו, כי לצד זה לא רדפו שידע שימנע מידו, היותו הולך לב' מצות כבוד אב ואם ולקיחת אשה. והגם ששלח אליפז כאומרם ז"ל (רש"י כ"ט י"א), אפשר שבחן כי הוא נוצח בדרך ליעקב, ומעשה אבות עשו בנים אשר קדם בדרך לישראל, וחשב עשו כי גדול כח אליפז מכחו בבחינת רדיפה בדרך ליעקב ובניו: