מ"ג בראשית כח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כח · ו · >>

מקרא

כתיב: וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען

מנוקד: וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן.

עם טעמים: וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרְכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲזָא עֵשָׂו אֲרֵי בָרֵיךְ יִצְחָק יָת יַעֲקֹב וְשַׁלַּח יָתֵיהּ לְפַדַּן דַּאֲרָם לְמִסַּב לֵיהּ מִתַּמָּן אִתְּתָא בִּדְבָרֵיךְ יָתֵיהּ וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי לְמֵימַר לָא תִּסַּב אִתְּתָא מִבְּנָת כְּנָעַן׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲמָא עֵשָו אֲרוּם בְּרִיךְ יִצְחָק יַת יַעֲקב וְשָׁדַר יָתֵיהּ לְפַדַן אֲרָם לְמֵיסַב לֵיהּ מִתַּמָן אִיתָא כַּד בְּרִיךְ יָתֵיהּ וּפַקֵיד עֲלוֹי לְמֵימָר לָא תִיסַב אִיתָא מִבְּנַתְהוֹן דִכְנַעֲנָאֵי:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

וכאשר שמע עשו שבירך יצחק עוד את אחיו וציווה שלא יקח אשה מבנות כנען, הלך אל דודו ולקח בתו ושמה "בשמת" (בראשית לו, ג), גם מחלת; כמו יתרו, שהוא על דעתי חובב (שופטים ד, יא):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ו - ז) "וירא עשו." כי ברך אותו שתי ברכות, א] "שברך את יעקב בעת ששלח אותו פדנה ארם", ב] "בברכו אתו," הברכה הראשונה, ויצו עליו, מצות לא תעשה, "לא תקח אשה מבנות כנען, ויעקב שמע" לדברי אביו בשני הצוויים, במה "שהלך פדנה ארם," שממילא לא יקח מבנות כנען ויקח מבנות לבן:  

<< · מ"ג בראשית · כח · ו · >>