אבן עזרא על בראשית כח

<< · אבן עזרא על בראשית · כח · >>

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וכאשר שמע עשו שבירך יצחק עוד את אחיו וציווה שלא יקח אשה מבנות כנען, הלך אל דודו ולקח בתו ושמה "בשמת" (בראשית לו, ג), גם מחלת; כמו יתרו, שהוא על דעתי חובב (שופטים ד, יא):

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

אחות נביות — נכבד היה מכל אחיו. או שהיו לישמעאל נשים רבות, וזאת היתה אחות נביות:

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

אמר הגאון כי וילך חרנה, "ללכת". ואיננו, רק כמשמעו. ושב לבאר מה שפגע בדרך, ולא הלך ביום אחד, כי בדרך לן:

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וטעם פתחות בי"ת "בַּמקום" — דברי משה; והטעם, במקום הידוע היום.

וכן אמר הושע: (הושע יב ה): "ושם ידבר עמנו", כי הוא התנבא על ירבעם בן יואש, והוא היה בבית אל. ואמר לשון רבים בעדו ובעד עמוס, ובספר עמוס מבואר.

ועל דרך הפשט, לא ייתכן להיות "ויפגע" כמו (ירמיהו ז טז): "אל תפגע בי", כי לא מצאנו במקרא שנקרא ה' "מקום". ואל תשים לבך לדרש (אסתר ד יד): "ממקום אחר", כי איננו כלל על ה', ומילת "אחֵר" לעֵד.

"מאבני המקום" — טעמו, אחת מאבני המקום.

"מראשותיו" — לשון רבים, כמו (רות ג): "מרגלותיו".

והתימה מרב שמואל, שעירב חלומות בני אדם עם חלום הנבואה.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ודרך סלם להיות 'סמל' או על מספר 'סיני', דרש הוא. וה"ר שלמה הספרדי אמר, כי סלם רמז לנשמה העליונה, ומלאכי אלהים – מחשבות החכמה. ויאמר רבי ישועה, כי טעם סולם, שעלתה בו תפילתו, וירדה ישועתו מן השמים. ואלה המפרשים לא ראו נבואת זכריה ועמוס וירמיה. והטעם, דרך משל. כי כל דבר לא יכחד מן השם, ודברי מטה תלויים בעליונים, וכאילו סולם ביניהן שיעלו המלאכים בו, להודיע הדברים אחר שהתהלכו בארץ, גם כן כתוב. ומלאכים אחרים יורדים, למלאות שליחות השם, כדרך מלך עם משרתיו:

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ופרצת — כמו "ורבית" (דברים ל, טז); וכן "ויפרוץ האיש" (בראשית ל, מג):

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

אכן יש ה' — הטעם, בעבור שימצאו מקומות יראו שם נסים. ולא אוכל לפרש למה זה, כי סוד מופלא הוא:

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

כי אם בית אלהים — שיתפלל אדם בו בשעת צרכו ותשמע תפילתו, כי המקום נבחר.

ורבים יתמהו, איך הקים יעקב מצבה? והנה שכחו כי י"ב מצבות הקים משה. והכתוב לא אסר לשׂום מצבה לשם, רק אמר: "לא תקים לך מצבה אשר שנא" (דברים טז, כב); ובגעתי אל מקומו אפרשנו:

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ויצק שמן על ראשה — להכירה בשובו:

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

וטעם והיה ה' לי לאלהים — זה השם הנכבד, כי כן כתוב: "והנה ה' נצב עליו" (בראשית כח, יג). ובפרשת ואלה שמות תמצאנו.

וטעם יהיה בית אלהים — מקום קבוע לתפילתי, ולהוציא שם מעשר מכל אשר תתן לי, ממון, לתתו למי שהוא ראוי לקחתו לכבוד ה'. ולהיות לוי עשירי – דרך דרש, כי אין בתורה שיתן האדם מעשר בניו, רק מעשר בקר וצאן ותבואה:

<< · אבן עזרא על בראשית · כח · >>