קטגוריה:בראשית כח יח
וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה.
וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.
וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־רֹאשָֽׁהּ׃
וַיַּשְׁכֵּ֨ם וַ - ו' החיבור
יַּשְׁכֵּ֨ם - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7925
מורפ': HC/Vhw3ms יַעֲקֹ֜ב יַעֲקֹ֜ב - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3290
מורפ': HNp בַּבֹּ֗קֶר בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
בֹּ֗קֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/1242
מורפ': HRd/Ncmsa וַיִּקַּ֤ח וַ - ו' החיבור
יִּקַּ֤ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָאֶ֨בֶן֙ הָ - מילית, ה' הידיעה
אֶ֨בֶן֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/68
מורפ': HTd/Ncfsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־שָׂ֣ם שָׂ֣ם - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7760 a
מורפ': HVqp3ms מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו מְרַֽאֲשֹׁתָ֔י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4763
מורפ': HNcfpc/Sp3ms וַיָּ֥שֶׂם וַ - ו' החיבור
יָּ֥שֶׂם - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7760 a
מורפ': HC/Vqw3ms אֹתָ֖הּ אֹתָ֖ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs מַצֵּבָ֑ה מַצֵּבָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4676
מורפ': HNcfsa וַיִּצֹ֥ק וַ - ו' החיבור
יִּצֹ֥ק - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3332
מורפ': HC/Vqw3ms שֶׁ֖מֶן שֶׁ֖מֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8081
מורפ': HNcmsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־רֹאשָֽׁהּ רֹאשָֽׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmsc/Sp3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיַּשְׁכֵּ֨ם קדמא (משרת, דרגא 5) יַעֲקֹ֜ב גרש (שליש, דרגא 4)
בַּבֹּ֗קֶר רביעי (משנה, דרגא 3)
וַיִּקַּ֤ח מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־הָאֶ֨בֶן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיָּ֥שֶׂם מרכא (משרת, דרגא 5) אֹתָ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
מַצֵּבָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּצֹ֥ק מרכא (משרת, דרגא 5) שֶׁ֖מֶן טפחא (מלך, דרגא 2)
עַל־רֹאשָֽׁהּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה, וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַקְדֵּים יַעֲקֹב בְּצַפְרָא וּנְסֵיב יָת אַבְנָא דְּשַׁוִּי אִיסָדוֹהִי וְשַׁוִּי יָתַהּ קָמָא וַאֲרֵיק מִשְׁחָא עַל רֵישַׁהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַקְדִים יַעֲקב בְּצַפְרָא וּנְסֵיב יַת אַבְנָא מִן דִשַׁוֵי אִיסָדוֹי וְשַׁוִי יָתָהּ קָמָא וְאָרִיק מִשְׁחָא עַל רֵישָׁהּ: |
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ונראה עוד, שהמצבה תעשה לנסך עליה נסך יין וליצוק עליה שמן, לא לעולה ולא לזבח; והמזבח להעלות עליו עולות ושלמים.
ובבאם לארץ, נאסרה עליהם המצבה (דברים טז כב), מפני ששמו אותה הכנענים להם לחק יותר מן המזבחות, אף על פי שכתוב בהם (שמות לד יג) את מזבחותם תתוצון. או שלא רצה לאסור הכל, והשאיר המזבח שראוי לנסך ולקרבנות.רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויצק שמן על ראשה. יציקת השמן או נסוך היין על מצבה כהקרבת קרבן על המזבח. ורבינו סעדיה גאון ז"ל כתב כי יציקת השמן בכאן היה להכרה כדי שיכיר את האבן ויפרישנה בדעתו מזולתה, כי השמן על גבי האבן רשומו ניכר ע"כ.
ואמרו במדרש כשחזר יעקב ללקט את האבנים מצאן כולן אבן אחת ושם אותה מצבה בתוך המקום וירד לו השמן מן השמים ויצק עליה שמן שנאמר ויצק שמן על ראשה. מה עשה הקב"ה נטל רגל ימינו והטביע את האבן הזאת בעמקי תהומות ועשה אותה סניף לארץ כאדם שהוא עושה סניף לכיפה, לפיכך נקראת אבן שתיה ששם אותה טבור הארץ ומשם נשתתה הארץ ועליה היכל ה' עומד, שנאמר והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים ומשם נשא רגליו והלך לחרן כהרף עין.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויקח את האבן אשר שם מראשותיו. מה עשה הקב"ה? ברגל ימינו הטביע האבן עד עמקי תהום, ועשה אותו סניף לארץ, כאדם שהוא עושה סניף לכיפה; לפיכך נקרא אבן שתיה, ששם הוא טבור הארץ, ומשם נמתחת כל הארץ, ועליה היכל עומד, שנאמר: והאבן הזאת וגו'; וענו העליונים ואמרו: "ברוך אתה ה' האל הקדוש".
ויצק שמן על ראשה. שופע לו מן השמים כמלא פי הפך.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כח יח"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.