ביאור:בראשית לב יא
בראשית לב יא: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב יא.
תודה
[עריכה]קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים
[עריכה]לפני שיעקב מגיש את בקשתו לעזרה, יעקב מכיר תודה לאדוני על כל החסדים והעזרה שהוא קיבל.
כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
[עריכה]יעקב מדגיש שהוא יצא מכנען ועבר את הירדן כאיש רש, דל וחלש, ועכשו הוא לא רק עשיר מאוד, אלא יש לי "שְׁנֵי מַחֲנוֹת” שכל אחד מהם היה מספיק לו.
שְׁנֵי מַחֲנוֹת
[עריכה]בניגוד למקל בלבד, עכשו יעקב חוזר עשיר "מְאֹד מְאֹד" (ביאור:בראשית ל מג). השימוש במילים "שְׁנֵי מַחֲנוֹת" זה לא מראה על פחד או כינוי גנאי. להפך, יעקב גאה שיש לו שני מחנות, בניגוד לתחילת המשפט בו יעקב מדבר על איש יחיד שיש לו רק מקל הליכה.
בזמנו, כדי לוודא שאלוהים ברך את יעקב ובחר בו, יצחק ניסה את יעקב הקטן, ואמר לו: "קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם ... וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ" (ביחיד) (ביאור:בראשית כח ב). והנה יעקב חוזר עשיר מאוד, ולא רק שהוא קיבל אישה אחת להוכיח ליצחק ועשו שהוא יכול להתחתן ולהביא ילדים, הוא קיבל אפילו שתי נשים (כמו שהיה לעשו (ביאור:בראשית כו לד)), את כל בנותיו של לבן. וכך יעקב יצא ערירי לבדו, וחזר עם שני מחנות: כל אישה הביאה לו בנים ונדוניה גדולה. כל אישה היתה מחנה שלם.
בזמנו יעקב כעס שהוא קיבל את לאה, כדבריו ללבן: "הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ, וְלָמָּה רִמִּיתָנִי" (ביאור:בראשית כט כה), וגם בהמשך יעקב נתן הרגשה ללאה שהיא שנואה, ככתוב: "תֹּאמֶר כִּי שָׁמַע יְהוָה כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי" (בראשית כט לג). אולם ייתכן שעכשו יעקב מבין שאלוהים העניק לו שתי נשים ושני מחנות, והכל היה לברכה.
וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת
[עריכה]האם זו הצהרה חיובית או שלילית?
- "אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהו וְּהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר, לִפְלֵיטָה" (ביאור:בראשית לב ט), חלוקת המחנה מראה את הפחד של יעקב.
- "טובים השנים מן האחד" - למרות שצבאו חולק לשנים, הפתגם מראה שיש יתרונות ועדיפות לשני מחנות על פני מחנה אחד גדול. וגם התחלת המשפט "כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן" מראה מצב עגום וחוסר רכוש, ובניגוד לו "הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" כסימן לעושר, גבורה והצלחה. ולכן יעקב מודה לאלוהים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים".