ביאור:בראשית לב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית לב יט: "וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב יט.

ראה: יעקב מפעיל את תוכנית הקרב

וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ[עריכה]

מי שמכיר את הסיפור חתול במגפים יכול לזהות את השאלות והתשובות שיעקב הכין את אנשיו לענות:

  • "לְמִי אַתָּה" - "לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב"
  • "וְאָנָה תֵלֵךְ" - "לַאדֹנִי לְעֵשָׂו"
  • "ולְּמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ" - "מִנְחָה הִוא שְׁלוחָּה"

ועוד תוסיף שיעקב גם הוא בא אחרינו.

אל תזכירו את המתנות הנוספות.

כמובן שאם עשו ישאל פחות ממה שיעקב ציפה, גם אז ניתן לתת לו את כל התשובה הזאת. תשובת העבדים מראה שהם שייכים ליעקב אדונם, ושהם עצמם אינם חלק מהמתנה לעשו.