ביאור:בראשית לב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית לב ח: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת."



פחדיו של יעקב[עריכה]

פחדים הם חלק בלתי נפרד מחיינו. ניתן ללמוד על כמה דרכים להתמודדות עם פחדים ממעשיו של יעקב אבינו לאחר ששמע שעשו אחיו הולך לקראתו בראש מחנה של 400 איש:

(בראשית לב ח): "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ..."

ההבטחה[עריכה]

מדוע יעקב ירא, והרי ה' בכבודו ובעצמו הבטיח לו לפני כן (בראשית כח טו): "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאֵת, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ"?

ועוד: אם יעקב היה פחדן, מדוע לא פחד בפרק הקודם, כשהיה במצב מאד דומה - נרדף על-ידי לבן ואנשיו (בראשית לא כג): "וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים, וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד"?

נראה שהפחד הוא רגש לא-רצוני, שמתעורר באדם גם כשמבחינה שכלית אין לו סיבה לפחד. ה' נטע בנו את הרגש הזה כדי לעורר אותנו לפעול, ואכן הפחד עורר את יעקב לפעול, כמו שנסביר בהמשך.

ויש שפירשו שהפחד של יעקב דווקא כן נבע משיקול שכלי-רוחני - " "שהיה מתיירא שמא יגרום החטא" " (ר' יעקב בר אידי, בבלי סנהדרין צח ב , ברכות ד א ) . אין הכוונה לחטא כללי כלשהו, שהרי יעקב לא פחד כשהתמודד מול לבן בפרק הקודם, אלא לחטא ספציפי שקשור לעשו. יעקב גנב את הברכות מעשו; אמנם הברכות היו שייכות ליעקב כי הוא קנה את הבכורה מעשו, כך שהמעשה של יעקב היה צודק; ובכל-זאת, עשו נפגע מאד ממעשה הגניבה: (בראשית כז לד): "כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְאָבִיו 'בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי!'". בנוסף לכך, הגניבה פגעה גם ביצחק, אביהם של יעקב ועשו, וגרמה נזק למשפחה כולה. ובנוסף לכך, כל מעשה הגניבה גרם לכך שיעקב לא יכל לשבת בארץ ישראל ולכבד את הוריו, והדבר נתן לעשו יתרון רוחני על פניו: " "כל השנים הללו יושב בארץ ישראל, תאמר: שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י?" ", " "כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו, תאמר: שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם? שהרי כך אמר: יקרבו ימי אבל אבי. תאמר: שמת אותו זקן ובא עלי להרגני?" " ( בראשית רבה עו ב ) . גם במקומות אחרים בתנ"ך נאמר, שהפחד הוא סימן לחטא; ראו פחדו בציון חטאים .

  • אמנם, פירוש זה כלשעצמו אינו מספיק, שהרי הצעד הראשון שעשה יעקב על-מנת להתמודד עם הסכנה הוא הכנה טבעית - הכנה למלחמה (ראו בהמשך), ורק לאחר מכן הוא ניסה לתקן את החטאים שגרמו לסכנה.

בנוסף ליראה של יעקב מכך שייפגע, הוא גם הרגיש צרה ומועקה מכך שהוא עלול לפגוע באחיו: " "ויירא שמא ייהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים" " ( רש"י ע"פ בראשית רבה עו ב ומדרש תנחומא) . יעקב חשש, שמא ההבטחה של ה' "ושמרתיך בכל אשר תלך" תתגשם, אבל המחיר יהיה גבוה מדי והוא ייאלץ להרוג את אחיו.

פירושים נוספים[עריכה]

יש שפירשו, שיעקב פחד שמא ההגנה של ה' כבר הסתיימה - שהרי ה' הבטיח לו "והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך, והשבתיך אל האדמה הזאת..." - ה' כבר השיב אותו אל האדמה הזאת, ומכאן והלאה הוא כבר לא מוגן (ע"פ רבי יהודה בר סימון, בראשית רבה עו ב) .

  • אולם, ה' הבטיח לו מאוחר יותר (בראשית לא ג): "שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ, וְאֶהְיֶה עִמָּךְ", כלומר, שיהיה עמו גם לאחר שיחזור לארץ מולדתו.

ההתמודדות[עריכה]

יעקב התמודד עם פחדיו בשלוש דרכים, כדברי חז"ל: " "התקין עצמו לשלשה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה" " (רש"י) .

א. מלחמה - התכוננות לסכנה בדרך הטבע[עריכה]

הדרך הראשונה היא: (בראשית לב ח): "... וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. ויאמר 'אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה'".

יעקב עושה כל מה שהוא יכול לעשות בדרך הטבע על-מנת להתמודד עם גורם הפחד - עשו. הוא מחלק את מחנהו לשני מחנות - תכסיס מלחמתי מקובל בעולם התנ"ך ( פירוט ); בזמן שעשו יילחם עם מחנה אחד - המחנה השני יוכל לברוח למקום בטוח.

מכאן: הצעד הראשון בהתמודדות עם פחד הוא להתכונן לקראתו בדרך הטבע - לעשות כל מה שאפשר על-מנת להקטין את הסכנה.

ב. תפילה - בקשת עזרה מה'[עריכה]

הדרך השניה היא: בראשית לב י-יג: "ויאמר יעקב: 'אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק! ה' האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך! קטנתי מכל החסדים ומכל-האמת אשר עשית את-עבדך, כי במקלי עברתי את-הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות! הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי-ירא אנכי אתו פן-יבוא והכני אם על-בנים! ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את-זרעך כחול הים אשר לא-יספר מרב!'"

יעקב מתפלל אל ה', מביע בפניו את פחדיו - "כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים ", ומבקש ממנו עזרה - "הצילני נא מיד אחי מיד עשו ". יעקב לא שוכח גם להביע תודה והוקרה על מה שה' נתן לו עד עכשיו - "קטנתי מכל החסדים ומכל-האמת אשר עשית את-עבדך, כי במקלי עברתי את-הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות ".

מכאן: הצעד השני בהתמודדות עם פחד, אחרי שהתכוננו לקראת הסכנה בדרך הטבע, הוא להתפלל אל ה', להודות על מה שכבר נתן לנו, להביע בפניו את פחדינו ולבקש שיציל אותנו מהסכנה.

ג. דורון - פתרון הגורמים לסכנה[עריכה]

הדרך השלישית היא: בראשית לב יד-כא: "וילן שם בלילה ההוא, ויקח מן-הבא בידו מנחה לעשו אחיו... ויתן ביד-עבדיו... ויצו... את-כל-ההלכים אחרי העדרים לאמר... ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי-אמר 'אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי-כן אראה פניו אולי ישא פני.'"

יעקב שולח מתנה גדולה לעשו, כדי " לכפר פניו ". יעקב מבין שהגורם העיקרי לסכנה הוא גניבת הברכות (בראשית כז). אמנם הברכות היו שייכות ליעקב כי הוא קנה את הבכורה מעשו, ובכל-זאת עשו נפגע מאד ממעשה הגניבה: (בראשית כז לד): "כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְאָבִיו 'בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי!'". יעקב הבין שכדי להתמודד עם הסכנה צריך להתמודד עם הגורם העיקרי לסכנה - הצער של עשו.

ניתן לראות בכך התמודדות בדרך הטבע - יעקב מקוה שהמתנה תרכך את ליבו של עשו; אך ניתן לראות בכך התמודדות רוחנית - יעקב מבין שיש לו חטאים שעדיין לא תיקן: חטא הפגיעה בעשו, שגרם גם לפגיעה בכבודו של אביהם יצחק.

מכאן: הצעד השלישי בהתמודדות עם פחד הוא לתקן את החטאים שבידינו על-מנת שנהיה ראויים לעזרת ה'.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פחדיו של יעקב


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-10-22.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-32-08