ביאור:בראשית לב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לב א: "וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ."



תם סיפור לבן[עריכה]

וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר[עריכה]

אדם חרוץ, קם מוקדם ועושה את מלאכתו

וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם[עריכה]

  • לבן נפרד מבנותיו ונכדיו. לבן יודע שזה סופי והוא לא יראה אותם יותר. הוא משחרר אותם.
  • לבן מעניק לבנותיו הכרה ואהבה. הוא סולח לכל מעשיהם, כולל גניבת התרפים של אלוהיו, אלוהי נחור (ביאור:בראשית לא נג), אשר הוא ידע שרחל גנבתם.
  • לבן ממלא את חובתו לתת לבנותיו את נדוניתן (חוקי חמורבי מספר 168), כי הרי לבן הצהיר שהכל שייך לו, כדבריו: "וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לִי הואּ" (ביאור:בראשית לא מג), ומשכורתו של יעקב היא רק GUR 6 לשנה במשך שש שנים (חוקי חמורבי מספר 258). (בארבע עשרה השנים הראשונות יעקב עבד כדי לרכוש את נשותיו ולא בשביל הרכוש.)
  • לבן מקבל את נכדיו כיורשיו ומכיר בכולם, ובכך הוא מעניק להם את נדוניתן של בנותיו, (חוקי חמורבי מספר 167).
  • לבן מנשק גם את בני השפחות ומעניק להם מעמד שווה. הם לא עבדים או נמוכי דרגה, אלא בנים חופשיים.
  • ייתכן שלבן ברך את נכדיו כשם שהוא ברך את רבקה: "אֲחֹתֵנו,ּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (ביאור:בראשית כד ס), ואכן ברכתו התקימה.

וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ[עריכה]

לבן לא נשאר לשמור על בנותיו ונכדיו. לבן ידע שעשו כעס על יעקב, וידע שקיימת סכנה ליעקב ומשפחתו. אז מדוע לבן עזב את יעקב ולא נשאר על ההר עד שעשו ויעקב יפגשו?

  • תפקידו של לבן נגמר, אלוהים דיבר איתו בחלום והגן על יעקב מפניו, אלוהים יכול גם לדבר עם עשו, אם הוא רוצה.
  • לבן ראה את הצלחתו של יעקב והבין שאלוהים ימלא את הבטחתו לאברהם, יצחק ויעקב, לכן עזרתו אינה דרושה.
  • לבן ראה שיעקב התבגר ויכול לדאוג למשפחתו.
  • לבן ראה שיעקב רכש "עֲַבָדִים, וגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית ל מג) ויוכל להגן על משפחתו מכל התקפה אפשרית של אנשי מלכי ארץ כנען.

מדוע לבן לא התנשק עם יעקב ולא ברך אותו?[עריכה]

  • לבן ויעקב היו מסוכסכים - לבן האשים את יעקב בגנבה, ככתוב: "מֶה עָשִׂיתָ, ותִַּגְנֹב אֶת לְבָבִי; ותְַּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב" (ביאור:בראשית לא כו), ועוד האשים את יעקב: "לָמָּה גָנַבְתָּ, אֶת אֱלֹהָי" (ביאור:בראשית לא ל). יעקב ענה לו אתה רמאי: "ותַַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי, עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (ביאור:בראשית לא מא) "כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" (ביאור:בראשית לא מב).
  • יעקב כבר קיבל ברכה מאביו "יַעַבְדוךָּ עַמִּים וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲוו)ּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוהֵ גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוו לְּךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרורּ, ומְּבָרְכֶיךָ בָּרוךְּ" (ביאור:בראשית כז כט), ואלוהים ברך את יעקב: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, ובְּזַרְעֶךָ" (בראשית כח יד). מה נשאר ללבן להוסיף?
  • אלוהים פקד על לבן "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית כא כד), בדיוק למטרה הזו. אלוהים אסר על לבן לקלל ולברך את יעקב. אלוהים הודיע ללבן שתפקידו נגמר בהצלחה: יעקב חונך, בניו חונכו, ויעקב חוזר עשיר לכנען להראות שברכת אלוהים התקיימה בו.
  • אם לבן היה מברך, אז לא היינו יודעים אם ברכת אלוהים התקיימה או ברכת לבן.

מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762