ביאור:בראשית לא ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לא ל: "וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי."


לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?[עריכה]

יכול להיות שכוונתו היא: "הכיסופים לבית אביך הם רק תירוץ לעזיבה ולא הסיבה האמתית, כי אילו מפני כיסופים היית עוזב, לא היית לוקח את אלהי". (דוד אקסלרוד)

הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ[עריכה]

(אילן סנדובסקי)
לבן בדבריו מוותר על הבריחה, וגם בצורה זאת מוותר על לקיחת המשפחה וגנבת הצאן, ומבין את רצונו של יעקב לשוב לבית אביו, הן יעקב כבר אמר לו: "שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי" (ביאור:בראשית ל כה).

לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי[עריכה]

לבן מונה מספר גנבות:

  1. "ותִַּגְנֹב אֶת לְבָבִי" (ביאור:בראשית לא כו) - שיקרת לי.
  2. "ותְַּנַהֵג, אֶת בְּנֹתַי, כִּשְׁבֻיוֹת, חָרֶב" (ביאור:בראשית לא כו)
  3. "ותִַּגְנֹב אֹתִי; וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי" (ביאור:בראשית לא כז) - שיקרת לי והחבאת את מעשיך.
  4. "לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי"

יעקב עונה לראשון ראשון ולשני שני:

  1. למה גנבת את בנותי, ולמה לא הגדת לי? - "כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי" (ביאור:בראשית לא לא) פחדתי שאתה תגזול אותם ממני ולא תתן להן לבוא איתי.
  2. למה גנבת את אלוהי? - "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינו הַּכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי, וְקַח לָךְ" (ביאור:בראשית לא לב) - חפש, אם תמצא תקח, והגנב יומת.

"אֱלֹהָי?" - לפסלוני תרפים עשויים מחומר גלם מסחרי הוא קורא "אֱלֹהָי?". הרי הוא מבין שהם כשלעצמם הם רק עפר ואפר. אולם אם אדם מאמץ את אלוהי חברו, אין בזה גנבה, להפך יש לו בזה כבוד, ולכן כאשר לבן הבין מה רחל עשתה הוא לא כעס והשאיר לה את פסלוניו.

חוקי גנבה, רכוש וירושה[עריכה]

חוקי חמורבי
מספר - 6 "אם איש גנב רכוש השייך לאלוה או היכל (ארמון או שליט) - יומת" – יעקב הודיע שהוא מקבל את החוק הזה והאדם שגנב יומת לפי החוק.
מספר - 1 "אם איש האשים אחר, בעבירה הנושאת עונש מוות, ואינו יכול להוכיח את טענתו - הוא יומת"
מספר - 184 "אם איש לא נתן נדוניה לבתו, ... יתנו לה נדוניה כחלקו של בן במטלטלין ברכוש בית אביה ...” ‏[1]

לבן האשים את יעקב בגנבה משליט או מקדש, הגונב יומת, אבל אם ההאשמה היא אשמת שווא המאשים יומת. לבן שאל למה יעקב גנב את תרפיו, והשאלה אינה האשמה לכן אם יעקב ואנשיו לא גנבו לבן לא יומת. הזכות של לבן לחפש אינה ברורה, ואפילו עבד יוסף בקש רשות לחפש את הגביע בחפצי האחים, והחיפוש נעשה לאחר מתן אישור. יש חוקרים הטוענים שלרחל היתה זכות לקחת את התרפים, אלוהי הבית, כדי להראות בעלות על הצאן שהיה מגיע לה כנדוניה.

הצהרתו של לבן שיעקב גנב תרפים מבית שליט או מקדש היתה מהלומה ליעקב. לבן אמר לכל אנשי יעקב שיש בהם גנב שאינו מאמין ב "אלֹהֵי אֲבִיכֶם". וכך יעקב נעשה אויב לגנב שבגד באלוהיו. יעקב הבין שאלוהים אינו מגן על הגנב, כי לבן הגביל את ההגנה רק ליעקב, כדבריו: "הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כט).

הבנים קיוו שהתרפים ימצאו, הגנב יומת, יעקב יומת איתו, הרכוש יוחזר לחרן. הבנים לא הבינו שאם התרפים לא ימצאו הם ולבן האשימו את יעקב לשווא, והם יהיו חייבים בעונש מוות. זאת היתה הדרך שלבן רצה להציל את יעקב מבניו, על ידי זה שהוא יעשה חיפוש ובכוונה לא ימצא.

הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ[עריכה]

לבן למעשה מודה שהוא יודע שיעקב רצה לחזור לאביו, הן יעקב אמר לו "תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי, אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה" (ביאור:בראשית ל כו). לבן לא הביע התנגדות שהבנות והילדים ואפילו הרכוש שיעקב יגדל לפי ההסכם בינהם יחזור לכנען עם יעקב, באומרו: "נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי וְאֶתֵּנָה" (ביאור:בראשית ל כח).

לכן אין כאן טענה של גנבת הרכוש או המשפחה. אולם פסלוני אלוהיו לא נכללו בהסכם עם יעקב והם נעלמו מביתו. והיה ידוע לכולם שיעקב אינו עובד לאלוהי לבן אלא לאלוהי אברהם ויצחק אביו.

איך לבן ידע שגנבו לו את התרפים?[עריכה]

  • או שלבן חזר מהגז לביתו לקחת את צבאו ולארגן את הבית להעדרו ואז הוא שמע או ראה.
  • או שהשליח אמר לו.
  • או שהוא ניחש שלבטח מישהו גנב משהו, ובטענה כזו הוא יחפש וכבר ימצא.
  • או שהוא ידע שרחל אוהבת את תרפיו ומאמינה שבזכותם היא קיבלה את יוסף, וסביר שהיא לקחה אותם.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:למה לקחת את אלהי?

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-31-30




  1. ^ שינויים בהצגת החוק נעשו כדי להתאים לעניין רחל, כי בחוק הכתוב מדובר בפילגש, שאביה לא נתן אותה, ורק אחרי מות האב יתנו לה האחים.